Sunrider_Fly
Sunrider_Fly

סולפוראפן

מאת: מתוך "כוח הצבע"- המדריך השלם לצריכת ירקות מ-5 קבוצות הצבע בעריכת מועצת הצמחים ענף ירקות. עורכת הספר מרב מור-אופיר תזונאית קלינית M.Sc
זמן קריאה: 2 דקות
הסולפוראפן הוא חומר נוגד סרטן. הוא נוצר בירקות ממשפחת המצליבים רק כאשר חותכים אותם או נוגסים בהם. אז הופכים החומרים המכונים גלוקוזינולאטים, הנמצאים בירקות אלה, למגוון של תרכובות חדשות וחריפות.
Thymoquin_In

סולפוראפן – פיטוכימיקל ממשפחת האיזותיוציאנטים

משפחת האיזותיוציאנטים

הסולפוראפן הוא חומר נוגד סרטן. הוא נוצר בירקות ממשפחת המצליבים רק כאשר חותכים אותם או נוגסים בהם. אז הופכים החומרים המכונים גלוקוזינולאטים, הנמצאים בירקות אלה, למגוון של תרכובות חדשות וחריפות. אם החומר החדש מכיל גופרית, הוא נקרא איזותיוציאנט. סולפוראפן הוא סוג של איזותיוציאנט. המנגנון בו יוצר הצמח חומרים חדשים וחריפים, עם הפגיעה ברקמותיו, נועד להגן עליו מפני פגיעה על ידי חרקים.

סולפוראפן – לוכד החומרים המסרטנים

בשנת 1992 הכריזו חוקרים מאוניברסיטת ג'ון הופקינס כי גילו את המרכיב הפעיל מונע הסרטן בברוקולי – סולפוראפן. מספר הדרכים שבהן עוזר הסולפוראפן להילחם בסרטן הוא גדול מאוד.

הסולפוראפן מעלה את רמתם של אנזימים המכונים "אנזימים של שלב 2" בגוף. אנזימים אלה הם מעין שוטרים הלוכדים את גורמי הסרטן הסוררים. האנזימים כובלים את החומרים המסרטנים למעין "אזיקים ניידים" – אלו הם חומרים מסיסים כמו גלוטאתיון, המסוגלים לנוע עם זרם הדם ולהישטף אל מחוץ לגוף.

חשיבותם של אנזימים אלה במניעת סרטן נובעת, הן מן העובדה כי הם משחררים את הגוף ביעילות ממזהמים ומחומרים מסרטנים, והן מפני שהם יעילים בהגנה מפני סוגים רבים של סרטן ולא רק נגד אחד מהם. נוסף על כך, לאחרונה גילו מחקרי מעבדה בתאים של סרטן המעי מבני-אדם, כי הסולפוראפן גם גורם לעצירה של מחזור התא ולתמותה (אפופטוזיס) של התאים הסרטניים. שתי הפעילויות הללו יכולות לסייע בזיכוי התפתחותם של גידולים.

סולפוראפן – לוחם נגד הרדיקלים החופשיים

על ידי תגבור ה"אנזימים של שלב 2" עוזר הסולפוראפן לגוף גם להילחם בתהליכי חמצון מזיקים. לאחרונה התגלה כי אנזימים אלה פועלים כנוגדי חמצון "עקיפים". הם אינם מנטרלים את הרדיקלים החופשיים המחמצנים על ידי מסירת אלקטרונים, כפי שעושים ויטמין E או ויטמין C, אלא ממש כשם שהם מחברים חומרים מסרטנים למולקולות אחרות, כך הם משביתים רדיקלים מחמצנים על ידי חיבורם לחומרים, מהם יכול הגוף להיפטר. הם גם מגבירים את הייצור של גלוטאתיון, נוגד החמצון הראשי, ומעלים את רמותיהם של אנזימים המעוררים נוגדי חמצון.

החוקרים סבורים כי יתכן שהאנזימים הללו הם קו הגנה הראשי של התא נגד חמצון. מאחר שהם אנזימים, ואינם מתכלים תוך כדי פעולתם, הם נשארים בגוף זמן ארוך הרבה יותר מאשר נוגדי החמצון הרגילים, שתכופות מתקיימים בגוף רק שעות ספורות. כל אלה יחד מהווים סיבות טובות מאוד לאכול ברוקולי, כרוב וירקות נוספים ממשפחת המצליבים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו