הכל אודות לחץ...

המונח לחץ מתאר שיבוש או שינוי כלשהו בחיינו (גופני, רגשי או נפשי). השתמש בו לראשונה האנס סליי, שהעיר בחכמה: "ללא לחץ לא היו חיים". זו נקודה חשובה. רבים מאתנו מזהים לחץ עם רגשות שליליים, כגון דאגות הקשורות במקום העבודה (למשל, סופר המנסה לעמוד בלוח הזמנים להוצאת ספר, הפחד מפני פיטורין וכדומה), או מצבים רגשיים שליליים הנובעים מבעיות בקשרים חברתיים. דאגה, חרדה, פחד, כעס, דיכאון – אלה הרגשות שאנחנו בדרך כלל קושרים עם לחץ.

אומנם כל אלה הם דוגמאות נכונות למקרים ומצבים של לחץ, אך במושג "לחץ" כלולים גם אירועים משמחים בדרך כלל, כמו חתונה, רכישת דירה או העתקת מקום מגורים. הגוף חווה לחץ פיזי גם בהצטננות (או בכל מחלה אחרת) ואפילו כשסובלים מאלרגיות. רעלנים סביבתיים גורמים לחץ. גם השינויים ההורמונאליים המתרחשים במשך חיינו – החל מהשינויים הרבים בתקופת ההתבגרות המינית וכלה בגיל המעבר – גורמים לחץ במערכת. בקיצור, כל שינוי שהוא – לטוב או לרע – גורם לחץ בגוף.

הכרחי לחיים

הלחץ הכרחי לחיים, שהם אחרי הכול, רצף של שינויים. המכון האמריקני ללחץ מציין שלחץ טוב, לא זו בלבד שאינו מזיק, אלא אף יכול להועיל. לחץ במובנו החיובי מעודד פריון, ועשוי להביא אותנו לכלל פעולה, או לעורר בנו מודעות חדשה, גדולה יותר. חִשבו על עצביהם של שחקנים לפני עלותם לבמה. שחקנים רבים אומרים שסוג זה של "אנרגיה עצבנית" מדרבן אותם להופעה טובה יותר.

רוב חיינו הם כאלה. העניין הוא שאנחנו שונים זה מזה. לחץ שלילי אצל אחד עשוי להיות לחץ מדרבן אצל אחר. מתברר שאופן התייחסותנו ללחצי החיים הוא מאוד ייחודי ואישי.

עם זאת, חייבת להיות מידה מאוזנת של לחץ בחיינו. המכון האמריקני ללחץ מדמה את הלחץ למתח במיתר של כינור. אם אין המיתר מתוח מספיק הצליל עמום, אך מיתר מתוח מדי ישמיע צליל צווחני או ייקרע. גם אם כל הלחץ שאנו חווים הוא מהסוג החיובי, מנה גדושה ממנו עלולה למוטט את הגוף, ולהביא לגילויים שליליים בתחום הנפשי ו/או הרגשי. דרושה כמות נכונה ומדויקת, והמפתח הוא מציאת האיזון הנכון.

ב-1967, פיתחו החוקרים תומאס הולמס וריצ'רד ראהה מדד לחץ בשם "מדד ההסתגלות מחדש בחברה" (Social Readjustment Rating Scale), הנותן ערכים לאירועים שונים בחיים באשר למידת הלחץ (הטוב או הרע) שהם גורמים. מוות של בן זוג גורם ללחץ הגבוה ביותר (100 נקודות). אירועים נוספים בחיים בעלי דירוג גבוה כוללים פציעה חמורה או מחלה קשה של האדם עצמו, חתונה, פרישה לגמלאות, שינויי תפקיד במקום העבודה או בעסק וגיל המעבר. כפי שניתן לראות, חלק מאירועים אלה רעים בעליל, אחרים אמורים להיות טובים, ואחרים נראים ניטראליים. הנקודה היא, שכל האירועים הללו מוסיפים נקודות למדד הלחץ של חיינו, ונקודות רבות מדי במדד הלחץ פירושן פוטנציאל גבוה לבעיות.

מגפה מודרנית

ב-1983 יצא המגזין "טיים" בכתבה מקיפה, שכינתה את הלחץ בשם "המגפה של שנות השמונים". מאז עברו 20 שנה, ונדמה שהמצב רק הולך ומחמיר. נדמה שלחץ הפך למתמשך (כרוני), כלומר נמשך זמן ארוך. אכן, בסקר שערך המגזין Prevention ב-1996, חשו 75% מהנשאלים שהם סובלים מלחץ גבוה יום אחד בכל שבוע. יותר ויותר אנשים נוטלים תרופות נגד דיכאון או נגד חרדה, ומחפשים דרכים אחרות נגד לחץ, כגון פעילות גופנית, יוגה ומדיטציה.

מומחים סבורים שהלחץ שאנו חווים כיום מסוכן יותר במובנים רבים, משום שמקורו העיקרי נפשי ולא גופני. יש בזה משום אירוניה, שכל חידושי הטכנולוגיה, שלכאורה היו אמורים להפחית לחץ נפשי מחיינו, גורמים רק לכך שאנו "מחוברים ומתוקשרים" במשך 24 שעות, 7 ימים בשבוע.

בימים עברו, רוב הלחץ נבע מסכנות ואיומים ברורים ומוחשיים. לדוגמה, עץ המאיים ליפול עלינו גורם לנו תגובת לחץ הכוללת מספר תגובות גופניות, כמו עלייה בקצב פעימות הלב ובלחץ הדם על מנת לספק יותר דם למוח, כדי לשפר את תהליך קבלת ההחלטות; עלייה ברמת הסוכר בדם על מנת להפיק יותר אנרגיה; זרימת דם לכיוון השרירים הרחבים של הידיים והרגלים להגברת הכוח הגופני, כדי לאפשר לנו בריחה מהסכנה וקרישה מהירה יותר של דם. כל התגובות הללו מסייעות לנו לקבל במהירות את ההחלטה הנדרשת לברוח מפני העץ, וגם לעשות זאת מהר יותר מהרגיל.

הלחץ, כיום, נושא אופי ערמומי יותר. לחץ הזמנים המודרניים נובע בעיקרו מגורמים כגון בעיות ביחסים בין-אישיים, עימותים רגשיים ודאגות הקשורות במקום העבודה. כל אלה הם דברים שאינם נפתרים באותה מהירות שבה נפתר איום פיזי. חִשבו על זה: לאחר שנמלטנו מאותו עץ נופל הסתלק גורם הלחץ והגוף יכול לחזור למצבו הרגיל. לא כן הדבר בעימות בין-אישי.

עקב כך, בעוד גופנו מייצר את אותה תגובה ביוכימית ללחץ, נוטה תגובה זו לחזור שוב ושוב באופן תמידי, מה שהופך אותה לתגובה כרונית יותר מאשר חריפה. זה עלול להיות מסוכן. במלים אחרות, השינויים הגופניים הנחוצים והמועילים בהתמודדות עם לחץ קצר-מועד (כמו העץ הנופל) עלולים, במקרה של תקופות זמן ארוכות, להגדיל את הסיכויים לקשת רחבה של מחלות הנובעות מלחץ.

לפנינו דוגמה של סתירה לדרך שבה מתפקד הגוף: אותו הדבר שעוזר לנו, עלול גם להזיק לנו. המושג "אלוסטאזיס" פירושו שמירת הומאוסטאזיס במקרה של שינוי. במצב של לחץ, הגוף מנסה לפעול נכונה, להתייצב מול האתגר שמעמיד בפניו המצב ולהגיב בהתאם לכך. אולם, אם התגובה אינה נפסקת כשאיננה נחוצה יותר, או לחילופין איננה מופעלת ברגע שבו היא נדרשת, יביא הדבר לחוסר איזון בגוף. התרחשות כזאת נקראת עומס אלוסטטי.

תגובת הגוף ללחץ

התגובות הגופניות של הגוף ללחץ מתעוררות בעקבות הורמוני הלחץ המופרשים על ידי בלוטות יותרת הכליה, בעיקר הורמון הקורטיזול. כשאנו עומדים בפני מצב לחץ, מתרחשת בגופנו סדרה של שינויים התנהגותיים, נוירוכימיים (במערכת העצבים) ואימונולוגיים (בתחום החיסוני). מטרת שינויים אלה היא לגרום לגוף להגיב לגורם הלחץ, ולבסוף להחזיר אותנו לאיזון (מושג האלוסטאזיס). רוב המומחים רואים בתגובת הגוף ללחץ מנגנון של הסתגלות. כלומר, זו דרכו של הגוף לשמור על הומאוסטאזיס.

הבה נראה מה מסתתר מאחרי תגובת הגוף ללחץ. הכול מתחיל מהמוח. בעמדנו מול מצב לחץ, מתרחשת במוח סדרה של תגובות המגרות את בלוטת יותרת המוח להפריש את ההורמון האדרנוקורטיקוטרופי (ACTH). הורמון זה גורם לבלוטות יותרת הכליה (זוג בלוטות קטנות, חסרות צינוריות, הנמצאות מעל הכליות) להפריש את ההורמונים הנלווים ללחץ, אדרנלין וקורטיזול.

האדרנלין שומר על ערנותנו; הוא האחראי להגברה של קצב הלב ולהעלאה של לחץ הדם. לעתים קרובות אנו שומעים אנשים האומרים: "האדרנלין הציף אותי", לאחר שניצבו מול משימה מאתגרת או אולי לנוכח אירוע מפחיד. לזה בדיוק הם מתכוונים. עלייה בייצור האדרנלין מאפשרת לגוף להגביר את קצב חילוף החומרים של אבות המזון (שומנים, פחמימות וחלבונים) כדי לספק לנו את האנרגיה הדרושה ליציאה ממצב הלחץ. כחלק מתהליך זה מפריש הגוף החוצה חומצות אמיניות, ומרוקן את מצבורי המגנזיום והסידן שבשרירים.

מצד שני, הקורטיזול מסייע, בפעולה אטית, לשחרר מצבורי אנרגיה והוא חיוני בהכנת המערכת החיסונית שלנו להתמודדות עם סכנות שונות. הקורטיזול גם מסייע לגוף להתגונן מפני גורמי סיכון ומחלות באמצעות סיוע למערכת החיסון ביצירה של תגובות חיסון נרכשות, אך גם אלרגיות או הפרעות בחיסון העצמי (מחלות אוטואימוניות). במצב לחץ, ותהא סיבתו אשר תהיה – גופנית, רגשית או נפשית – יופרש הקורטיזול בכמויות גדולות מהרגיל.

כיוון שהקורטיזול עלול לדכא את תפקודה התקין של מערכת החיסון, ייתכן שתגובות ללחץ, שבהן נשארת רמת הקורטיזול גבוהה במשך זמן רב, תגרומנה לגוף רגישות גבוהה למחלות זיהומיות. בדרך כלל, עולות רמות הקורטיזול בגוף לשיא בשעות הבוקר המוקדמות, ושיא ירידתן נרשם בשעות הלילה.

הסימנים והתסמינים של לחץ

קיים מגוון רחב של סימנים ותסמינים ללחץ. התסמינים יכולים להיות גופניים, רגשיים, נפשיים והתנהגותיים. בין התסמינים הגופניים הנפוצים ביותר ניתן למצוא נשימת יתר, קצב לב מואץ, רגישות של הקיבה ומערכת העיכול, הזעה מוגברת (בפרט בידיים), כאבי ראש, בעיות שינה ורגישות גבוהה למחלות.

התסמינים הרגשיים כוללים תחושות חרדה, פחד, רוגז ומצב רוח רע. תסמינים נפשיים נפוצים הם קשיי ריכוז, הערכה עצמית נמוכה, שכחנות וחששות. תופעות התנהגותיות המעידות על לחץ כוללות שימוש מופרז בדרכי התמודדות שליליות כגון עישון, נטילת סמים או שתיית משקאות אלכוהוליים, איבוד תיאבון או אכילת יתר, היחשפות קלה לתאונות ופחדים.

הגוף קורס: מחלות ומצבים הקשורים ללחץ

מספר מצבים בריאותיים ומחלות קשורים ללחץ גבוה ומתמשך. אחד מהם הוא הנטייה להיפרגליקמיה, כלומר רמות גבוהות של סוכר בדם. הייצור המוגבר של הורמון הקורטיזול בזמני לחץ יוצר עלייה ברמת הגלוקוז בגוף. אם מצב זה מתמיד, רמות גבוהות של גלוקוז יכולות לגרום לסוכרת מסוג 2 המכונה גם "סוכרת מבוגרים", מחלה כרונית מסוכנת העלולה אף לגרום למוות, מחלה שנעשתה לאחרונה יותר ויותר שכיחה.

בנוסף לרמות הסוכר הגבוהות בדם, עבודתה המאומצת של מערכת העצבים האוטונומית בזמנים של לחץ עלולה להוביל למתח-יתר ולבסוף להסתיידות עורקים, ושניהם מגבירים את הסיכוי להתקף לב או שבץ.
במאמרם "התגובה ללחץ" (The Response to Stress), מציינים ד"ר ברוס מקוון וד"ר דין קראן, שאומנם מצב לחץ יכול לשפר בתחילה את יכולת החשיבה והתגובה של המוח, אך מצב מתמשך של לחץ גבוה עלול לגרום בדיוק את ההיפך. מצב של לחץ מתמשך גורם לניוון של תאי עצב בחלק המוח האחראי לזיכרון. בנוסף לכך, המערכת החיסונית – שגם היא מתחזקת במקרה של לחץ חריף – ניזוקה או מדוכאת תחת לחץ גובר והולך, ומשאירה את הגוף רגיש יותר לקשת רחבה של מחלות ומצבים שונים.

בעיות בריאות אחרות, שעל פי הערכת מומחים ניתן ליחס אותן ללחץ, כוללות קשיי שינה, כיב קיבה (אולקוס), חרדה, דיכאון, תסמונת המעי הרגיש, תסמונת התשישות הכרונית, השמנת יתר, כאבים מתמשכים, סרטן ומחלת לב.

מאמר שהופיע לאחרונה ב-Journal of the American Medical Association, דיווח על תוצאות מחקר, שבמהלכו נערך מעקב אחר 132 חולים במחלה של העורקים הכליליים (העורקים המזינים את שריר הלב עצמו), על מנת לקבוע מהם הגורמים שעלולים לעורר איסכמיה של שריר הלב, מצב של ירידה בזרימת חמצן ודם ללב. החוקרים גילו שלחץ נפשי, כולל מתח, תסכול ועצבות, הכפילו כמעט פי 2 את הסיכוי לאיסכמיה של שריר הלב אצל הנחקרים.

תוספי תזונה טבעיים יכולים לסייע

מה עלינו לעשות לנוכח כל הלחץ שבחיינו? אחרי הכול, אם לחץ הוא חלק מעובדות החיים של המאה ה-21, אם הוא תוצר לוואי של צורת התפקוד של החברה שבה אנו חיים, האם ביכולתנו לעשות בכלל משהו?
נוכל להסתייע בכמה תוספי תזונה הפועלים בדרכים שונות להפחתת ההשפעות השליליות של לחץ. תוספים אלה יכולים להגן על גופנו מפני הסתערות כוחותיו של צבא הלחץ המודרני. שפע של עזרה מזומן לנו מהוויטמינים מקבוצה B, גאבא
(GABA), טאורין (Taurin), אבץ וחומצה ליפואית.

גישה הוליסטית ללחץ, הכוללת שינויים בהתנהגות ובאורח חיים וצריכה של תוספי תזונה, נותנת תקווה ובעלת כוח לסייע לנו להתמודד ביתר יעילות עם הלחצים של החיים.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו