eat well

ויטמין B12 - קובלאמין - CYANOCOBALAMIN \ COBALAMIN

Bookmark and Share

מאת ד"ר ראובן ברק (M.D) וענת צחור מתוך הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" בהוצאת מפה

ויטמין B12 - קובלאמין - CYANOCOBALAMIN \ COBALAMIN

מקורות לויטמין B12 :

בשר, דגים וביצים, פחות במוצרי חלב.

מקורות לצמחונים: שמרים למאכל, דגני בוקר מועשרים ב-B12, חלב סויה מועשר או מאכלי סויה מועשרים, מאכלים שעובדו בהתססה כגון טמפה או מיסו ואצות.

רוב מקורות הוויטמין בצורת טבליות או זריקות מקורם בכבד בקר טחון או עיבוד צואת בעלי חיים. מקורות אלה עלולים להכיל גם חומרי הדברה, הורמונים, אנטיביוטיקה ומזהמים אחרים.

הכמות הדרושה נמוכה למדי, אבל חשובה צריכה מספקת של הוויטמין, בעיקר בנשים בהריון ומיניקות.
חיידקים החיים במערכת העיכול מייצרים ויטמין B12 בכמויות קטנות.

תפקידים של ויטמין B12 :

חשוב לתפקוד תקין של מערכת העצבים, יעיל בטיפול באסתמה, שלבקת חוגרת, טינטון (צלצולים באוזניים).

גורמי מחסור וסימפטומים של ויטמין B12 :

סימני מחסור: הפרעות הולכה ובכאבים על רקע עצבי או בהפרעות בתפקוד המנטלי. מתבטא בעיקר בשינויים בכדוריות הדם האדומות, ההופכות גדולות יותר ומכילות יותר המוגלובין.

תאים בקיבה מפרישים חומר הקושר את הוויטמין ומאפשר את ספיגתו במעי הדק, לכן ספיגתו עלולה להיפגע בשני מקומות: בקיבה ובמעי הדק. הוא נאגר בכבד והגוף מסוגל להניע אותו משם במצבי מחסור.

מנה יומית מומלצת (RDA) של ויטמין B12 :

1- 2.4 מיקרוגרם

מידע אודות הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" בהוצאת מפה

מידע נוסף מאת ד"ר אטקינס מתוך הספר "עוצמת הריפוי של תוספי התזונה" בהוצאת פוקוס

קבוצה B: צוות האנרגיה

החלוצים בנושא התזונה, בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, גילו את הקשר שבין היבטים שונים של הבריאות לבין כימיקלים מסוימים במזוננו, אך הם חזרו על תגליותיהם שוב ושוב. לאחר שנתגלה מפתח התזונה לאחד מהתהליכים החיוניים בגוף, התזונאים חזרו ובדקו את אותו המזון, ומצאו חומר שונה לחלוטין המעורב בתפקוד גופני זהה או דומה. לבסוף, הם הבינו כי מדובר במקבץ של חומרי תזונה הקשורים זה בזה, מה שמוכר כיום כקבוצת הוויטמינים מקבוצה B.

על אף העובדה שכל אחד מהגורמים בקבוצת התזונה הזאת הוא בעל תכונות טיפוליות ייחודיות, עדיין יש לכולם שני היבטים משותפים, והם:

• הם אחראים על הפקת אנרגיה על ידי מיצוי "דלק" מהפחמימות, החלבונים והשומנים במזוננו.

• בטבע הם נמצאים ביחד.

האם לחומרי התזונה מקבוצה B יש סיבה להופיע בטבע ביחד? אולי כדי להשיג את מטרתם המשותפת? ואם זאת הסיבה, האם היעדר של אחד מהם או יותר יפריע באופן כלשהו לחילופי האנרגיה שלנו, ובסופו של דבר, לבריאותנו? השערות אלה הן נכונות ולמעשה, יש בהן כדי להסביר מדוע תהליכי העיבוד של המזון מפריעים לאיזון השברירי של חומרי התזונה באוכל שלנו ותורמים להיווצרותן של מחלות ניווניות.

מאחר שהוויטמינים מקבוצה B כה שלובים זה בזה, ההפרדה ביניהם תפחית את מידת תפקודם יחד כשלמות מאוזנת ותפגע בצורך לשמור אותם ביחד. כאשר מקפידים על צריכתם ביחד, אפשר לנצל את תכונותיהם האינדיבידואליות מבלי ליצור חוסר איזון שגובה את מחירו. נושא זה יודגש בכל פעם שבה אציין בנפרד את יתרונותיו של כל אחד מהוויטמינים מקבוצה B.

ויטמין B12: זריקת מרץ

מיליוני בני אדם פונים דרך קבע לרופא שלהם ומבקשים זריקת ויטמין B12 המכונה גם קובלאמין
(cobalamin). הם יוצאים מהמרפאה ביודעם שמרכיב התזונה הזה ישפר את הרגשתם. אומנם, הרופאים נוהגים להיענות לבקשת מטופליהם ולתת להם את הזריקות הללו, אך רבים עושים זאת מתוך דאגה איך ייראו בעיני עמיתיהם. אחרי הכול, הרופאים האחרים עלולים לחשוב שהשיפורים מתרחשים רק במוחם של המטופלים.

דאגה זו איננה חסרת שחר. בעבר, רופאים שהמליצו למטופליהם ליטול ויטמין B12 מסיבות שלא אושרו על ידי הרשויות הקובעות בענייני רפואה, הסתכנו באפשרות של שלילת רישיונם לעסוק ברפואה. מדוע הייתה תגובה נקמנית? בעבר, רק לרופאים הייתה הסמכות לתת ויטמינים או חומרי תזונה. הרופאים נטלו (ועדיין נוטלים) חלק במסורת הגורסת כי לכל מחלה נתונה יש רק סיבה רשמית ומוכרת אחת. הם הלכו בדרך הרשמית והמקובלת, שהתאפיינה בטיפול "מקודש" אחד. לגביהם, ויטמין B12 היה הטיפול באנמיה ממארת – לא יותר ולא פחות מכך. אם בדיקות המעבדה של המטופל או המטופלת לא הצביעו על המחלה המסוימת הזאת – סימן שאין צורך בוויטמין B12 במקרה זה. כלומר, אין הצדקה שהרופא ייתן אותו.

כללים צרי אופק אלה מופיעים עדיין בספרות הרפואית, אף כי המציאות המדעית היא די שונה. המחקרים מוכיחים כעת כי ויטמין B12 משפיע על בריאותנו באין ספור דרכים מעבר למניעת אנמיה ממארת. ויטמין זה מסייע לעיבוד המזון, מגן עלינו מפני שבץ ומחלות לב, נחוץ לוויסות מערכת העצבים ותורם להקלה במקרים של אסתמה, דלקת האמתחת, דיכאון, לחץ דם נמוך, טרשת נפוצה ומגוון של הפרעות נפשיות. נראה כי מיליוני האנשים המקבלים זריקות של B12 ונוטלים תוספים צדקו. הם מרגישים טוב יותר מאחר שאכן חל שיפור במצב בריאותם.

חסר מוסווה

הקובלאמין (כינויו הטכני של ויטמין B12), נמצא בכל סוגי המזון שמקורם מן החי, וגופנו אף מסוגל ליצרו באמצעות החיידקים הידידותיים הנמצאים במערכת העיכול. למרות זאת, החסר בוויטמין זה, על כל המשתמע מכך מבחינה בריאותית, אינו תופעה נדירה. המדידות המקובלות של שיעור ויטמין B12 בדם עלולות להטעות, וגם צריכה מספקת אינה מבטיחה ספיגה טובה בגוף. ההשלכות של צריכה בלתי מספקת של ויטמין B12 הן חמורות דיין; אפילו רמת ויטמין הנמוכה רק במעט מהכמות המיטבית יכולה לגרום לנזק ניכר למוח ולמערכת העצבים.

הצמחוניים והקשישים הם פגיעים במיוחד, כמו גם המעשנים, חולי האיידס והסובלים משלשולים באופן קבוע. אחוז גבוה מהחולים באנמיה חרמשית או באנמיה ים-תיכונית, שהן שתי צורות תורשתיות של אנמיה, עלולים אף הם ללקות בחסר בוויטמין B12. ההיריון גם הוא מגביר את הצרכים התזונתיים של האישה; האם לעתיד הצורכת מעט מדי חלבון מן החי, עלולה לחשוף את תינוקה לבעיות עצביות הקשורות לחסר בוויטמין B12. בנוסף לכך, יש גם תרופות המפריעות לניצול המיטבי של הוויטמין על ידי הגוף.

הספיגה תלויה לחלוטין באספקה תקינה של "הגורם האינטרינזי", חומר חלבוני המיוצר בקיבה, הנקשר ל-B12 ומושך אותו אל מערכת הדם. ככל שגילנו עולה, אנו מפרישים פחות ופחות את החומר הזה ולכן כל מי שעבר את גיל 50 חשוף לסכנה של חסר. כמו כן, אחד מתוך שלושה אנשים שעברו ניתוח בקיבה סובלים מחסר, מאחר שקיבתם איננה מייצרת את הגורם האינטרינזי. גם בקרב הנוטלים את התרופות הפופולאריות לטיפול בכיב קיבה ספיגת הוויטמין B12 איננה תקינה.

אומנם, זהו מצב חמור, אך ניתן בקלות להתגבר על הבעיה באמצעות צריכה של כמויות גדולות (לפחות 1,000 מק"ג ליום) של B12. הקצובה היומית המומלצת אינה יעילה דייה.

בנוסף לכך, אם נוטלים כמויות קטנות יותר, לא ניתן להתגבר על המחלה הקשורה רשמית בחסר בוויטמין B12 – אנמיה ממארת. ייתכן כי שמה של המחלה כבר אינו מתאים לה, כאשר ידועה יעילותן של זריקות B12. עם זאת, המחלה מופיעה בצורתה הקלה, כאשר מינון הוויטמין בדם קרוב לגבול התחתון של טווח הנורמה, וגם אז היא עלולה להיות ממארת וכמובן שכיחה יותר. התסמינים מופיעים זמן רב לפני שניתן לזהות באמצעות בדיקת דם אנמיה הקשורה לוויטמין B12.

הרופאים עלולים בקלות לטעות בזיהוי התסמינים, אך אם אין מזהים את הסיבה האמיתית ולא ניתן הטיפול הנאות, המוח או מערכת העצבים עלולים להינזק לכל החיים.

תחילה, תחושו עייפות תמידית ואולי אף קשיים בעיכול. אצל נשים, תיתכן גם הפרעה במחזור החודשי. תסמינים אחרים כוללים חשיבה איטית יותר, בלבול, אובדן רגעי של הזיכרון ודיכאון. מאחר שוויטמין B12 נחוץ לגוף כדי לייצר מיאלין (מעטפת העצבים), תיתכן גם תחושה של קהות או צריבה בכפות הרגליים. מקרים רבים שאובחנו כמחלות שונות – אלצהיימר, טרשת נפוצה, מחלה של העצבים ההיקפיים ומחלת לו-גריג– כל אלה נתגלו בסופו של דבר כמקרים של חסר בוויטמין B12.

אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.

למידע נוסף אודות הספר "עוצמת הריפוי של תוספי התזונה" בהוצאת פוקוס

לאינדקס מחלות

לפורום תזונה בריאה

לאינדקס מתכונים בריאים

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים