eat well

ויטמין C - חומצה אסקורבית - ASCORBIC ACID

Bookmark and Share

מאת ד"ר ראובן ברק (M.D) וענת צחור מתוך הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" בהוצאת מפה

ויטמין C - חומצה אסקורבית - ASCORBIC ACID

מקורות לויטמין C :

נמצא כמעט בכל הפירות והירקות, כגון עגבניות, פרי הדר, שום, תותים, אוכמניות,מלון, תפוחי עץ.

תפקידים של ויטמין C :

נספג בקלות במעי הדק, עודפיו מופרשים בשתן ובצואה. חשיבותו בהחלמת פצעים, משפעל תאי דם לבנים בתהליך ההגנה על הגוף, מגן על רקמת הריאות, מעורב ביצירת הורמונים, סטרולים, סטרואידים, חומרים המשמשים בהולכה עצבית, בהפיכת פולאט לחומצה פולית ובספיגת ברזל. הצורך בו עולה בזמן זיהום או פציעה, דלקות, חום, כוויות, ובאנשים שתהליך הספיגה במעי שלהם לקוי.

הוא אנטיאוקסידנט רב עוצמה ומסייע בתפקוד האנטיאוקסידנטי של ויטמין E, לכן מייחסים לו חשיבות גם במניעת מחלות לב, קטרקט (ברקית העין) וסרטן. הוא מפחית מנזקי עישון.

יעיל בטיפול באסתמה, אקזמה, אין-אונות. יעיל בסיוע להחלמה ממחלות וירליות ומחלות חיידקיות נלוות.

גורמי מחסור וסימפטומים של ויטמין C :

סימני מחסור (מחלת הצפדינה): נטייה לדימומים מהחניכיים וממערכת העיכול; שטפי דם הנוצרים מכל חבלה קלה; החלמה איטית של פצעים ואנמיה.

נזקים מעודף של ויטמין C :

במינונים גבוהים מאוד (מעל 4-6 גרם ליום), עלול לגרום לשלשולים. במינונים מעל 10 גרם ליום עלול להביא להיווצרות אבני כליה בגלל חומציות השתן, במקרה זה אפשר לשתות גם סודה לשתיה, כדי להפוך את השתן לבסיסי ולמנוע שקיעת המינרלים ויצירת אבני כליה או להרבות בשתיית מים.

מנה יומית מומלצת (RDA) של ויטמין C :

יש חילוקי דעות בדבר המינון היומי המומלץ, השונה בין גברים ונשים. הכול מסכימים כי מעשנים זקוקים למינון גבוה ב- 30%-50% מלא מעשנים.

מידע אודות הספר "מדריך מפה לריפוי טבעי" בהוצאת מפה

מידע נוסף מאת ד"ר אטקינס מתוך הספר "עוצמת הריפוי של תוספי התזונה" בהוצאת פוקוס

ויטמין C: מרכיב התזונה שעושה הכול

ויטמין C כה חיוני לבריאותנו, עד כי אינני יכול להעלות על דעתי מחלה כלשהי שהוא אינו מסייע להילחם בה. בניסיון למקד את הדברים שאני מעלה כאן על הכתב, שאלתי את עצמי מהן התופעות שאני מרבה להיתקל בהן בניסיוני כרופא ומהי מידת הסיוע ששואבים מוויטמין C? כמעט לכל בעיה רפואית שניתן להעלות על הדעת יש פתרון המבוסס על ויטמין C – בין אם מדובר בהתקררויות, סרטן, יתר לחץ דם או אסתמה. כל פתרון מתועד בשפע של ראיות מדעיות.

כאן אנו נוגעים בנקודת המפתח לוויטמין C: המינון הנכון. אין הכוונה לקצובה היומית המומלצת (RDA) ואף לא לכמות הגדולה ממנה פי 2 או פי 4. הקצובה היומית המומלצת לוויטמין C כ- 60 מ"ג, נקבעה לפני זמן רב. מאז צברו המדענים ידע רב. הוכח שוב ושוב, כי אנו זקוקים לגרם שלם (1,000 מ"ג, או, במילים אחרות, כמות העולה פי 17 על הקצובה היומית המומלצת) כדי למנוע מחלות, וכנראה שאנו זקוקים להרבה יותר מזה כדי להתמודד עם מחלות קיימות.

החלוצים בתחום התזונה גילו כי ויטמין C חיוני לריפוי מחלת הצפדינה, שמוצאת את ביטויה בחניכיים מדממים בקרב ימאים. מיד לאחר גילוי זה, הם קבעו מהו המינון היומי הנחוץ לגוף, על בסיס הכמות המזערית הדרושה למניעת הישנותם של תסמיני המחלה. עם דרישת המינימום כפתיחה, גיבשו התזונאים הרשמיים הסכמה, שעל פיה, מינון של 300 מ"ג יהווה הגבול העליון לניסויים בטוחים ומקובלים על הכול. מסקנתם התבססה אולי על ההנחה שחייב להיות קשר כלשהו בין כמות שהיא בגדר הרעלה, לבין הכמות המזערית הדרושה. כתוצאה מכך, מינונים גבוהים עוד יותר נחקרו רק לעיתים רחוקות ביותר. הנחה זאת הייתה מוטעית.

בשנים האחרונות, חוקרים בעלי יוזמה נוהגים להתעלם מההגבלה השרירותית הזאת, שהפכה במשך השנים לחוק בל יעבור עבור קובעי אמות המידה המקצועיות וקווי היסוד בעולם הרפואה. ככל שרבו המחקרים השונים, שהוכיחו כי למינונים מעל 1,000 מ"ג יש מגוון יתרונות, המשיכו הכוחות הפוליטיים, הנושאים בתפקידים רמים ברפואה המקובלת, לתמוך בקצובה היומית המומלצת. עם זאת, בעשרות השנים האחרונות תפסו המחקרים המקריים נתח ניכר מהמחקרים ברפואה. לכן, כמות של 1,000 מ"ג נחשבת לכמות התחלתית מקובלת ו"נכונה".עדיין, הוותיקים שבין קובעי המדיניות דבקים בעקשנות בסטאטוס קוו.

על אף הוויכוחים הניטשים בתעשייה, הרי שבמחקרים העדכניים, הצלחה רודפת הצלחה. ויטמין C נוטל את תפקיד המועמד הראשי בדרמה המתחוללת, שמטרתה להחליף את התרופות בתוספי תזונה. בניסוי פשוט בפיזיולוגיה השוואתית (חקר של מינים שונים), נמצא כי הצורך שלנו בוויטמין C עולה בהרבה על המינון המוצהר רשמית.

בני האדם, כמו הפרימאטים, חזירי הים ומינים אחדים נוספים, הם היצורים היחידים שגופם אינו מייצר בעצמו את הוויטמין C שלו הם זקוקים. רוב בעלי החיים מייצרים כמות של 30 מ"ג לכל 1 ק"ג ממשקל הגוף. אילו תהליך זה היה מתרחש גם בגופנו, הרי שאדם שמשקלו כ-70 ק"ג, היה מייצר כ-2 גרם ויטמין C ליום. חולדות, עכברים וארנבות מייצרים פי 7 מהכמות הזאת כאשר הם נתונים תחת לחץ. המדענים המתמחים במאובנים חישבו ומצאו, כי עוד לפני שהאבולוציה נטלה מאתנו את היכולת לייצר ויטמין C בעצמנו, בני האדם אכלו מזון שהכיל בין 400 מ"ג ל-2 גרם ויטמין C ליום. כאשר המדענים יגיעו למסקנה הנכונה, ויקבעו רשמית כי כמות של 2 גרם ויטמין C ליום שומרת על בריאותנו יותר ממינון של 60 מ"ג, הרי שנגיע לתיאום בין מסקנה זו לבין הנתונים על תזונתו של האדם הקדמון.

מחקרים שונים ומדויקים נערכים, לרבות הניסויים שנעשו על ידי ד"ר מרק לווין, במכון הלאומי האמריקני לבריאות. במחקרים אלה נערכו מדידות מדויקות לביצועיו של ויטמין C בנסיבות אמיתיות, בניגוד למדידות בתנאי מעבדה או לדעתה של הרפואה המקובלת. מסקנתו של ד"ר לווין הייתה חד-משמעית: חילוף החומרים שלנו זקוק לוויטמין C בכמות העולה על יותר מפי 3 מהקצובה היומית המומלצת.

יש הממעיטים בערכו של ויטמין C, כמו גם בערכם של תוספי התזונה האחרים, וטוענים כי אין הם אלא מרכיבים של שתן יקר. לידיעתם של אלה, נוכחותו של הוויטמין בשתן איננה מהווה הוכחה להימצאותה של כמות ויטמין מספקת (או גדולה מדי) בגוף. צריכת יתר היא הקטנה שבבעיותינו, אפילו על פי אמות המידה המיושנות של הקצובה היומית המומלצת. כרבע מן האמריקנים, לדוגמה, צורכים פחות מ-39 מ"ג ויטמין C ליום.

מספר קטן של בני אדם, ובמיוחד ילדים, צורכים כמות מספקת של פירות וירקות, המהווים את מקור התזונה העיקרי לוויטמין C מן המזון. גורמים נוספים הורסים כמות גדולה מהוויטמין שיכול היה להגיע לגופנו – חימום, אחסון, בישול ועיבוד תעשייתי של המזון. הרס הוויטמין מתרחש במידה רבה עוד יותר כבר לאחר שהגיע לגופנו, על ידי תהליכים שונים המתחוללים בתוכו: מתח נפשי, עישון סיגריות וגורמים אחרים הגורמים נזק לתאים, כגון חשיפה לעשן ולערפיח. ישנן גם תרופות נפוצות המרוקנות את הגוף ממצבורי הוויטמין שכבר הגיע אליו, כמו אספירין וגלולות למניעת היריון.

מתולדותיו של חקר ויטמין C, ניתן ללמוד לקח נוסף. ד"ר אלברט פון סנט-גיורגי, הרופא שגילה את
הוויטמין C, גילה, למעשה, מערך תזונתי שלם במזונות המכילים אסקורבאט (ascorbate). ויטמין C "טבעי" זה, האסקורבאט או החומצה האסקורבית, התגלה כיעיל יותר מכל מקור המשמש אותנו כיום. ויטמין C זה אחראי על ההישגים הטיפוליים המרשימים.

הצלחתו של ויטמין C קומפלקס, במיוחד בהדברת מחלת הצפדינה, יכולה להיזקף לזכות העובדה שהמקורות הטבעיים פועלים בסינרגיה. כלומר, יש בהם מרכיבים שהשפעתם המשותפת עולה על צירוף השפעותיהם הבודדות. מרכיבים אלה הם הרוטין (rutin) וביופלבונואידים אחרים, האנזים טירוזינאז (המכיל נחושת) וגורמים אחרים. אף לא אחד מאלה נכלל בוויטמין C המלאכותי הרגיל, שנמצא בשימוש מאז 1934. הבעיה נעוצה בקושי להשיג ויטמין C קומפלקס טהור. הוא אינו זמין מבחינה מסחרית בכמויות הקרובות לכמות הדרושה, לפי דעתי, להדברת מחלות אחרות מלבד הצפדינה. אילו היה ה-C קומפלקס זמין בעלות ריאלית, הכמויות הדרושות לגופנו היו נמוכות בהרבה.

למידע נוסף אודות הספר "עוצמת הריפוי של תוספי התזונה" בהוצאת פוקוס

מבט קרוב על ויטמין C מתוך 'כוח הצבע'- המדריך השלם לצריכת ירקות מ-5 קבוצות הצבע, בהוצאת מועצת הצמחים, ענף הירקות

בעריכת: מרב מור-אופיר, תזונאית קלינית .M.Sc

מבט קרוב על ויטמין C

ויטמין C, המכונה לעתים גם חומצה אסקורבית, הוא ויטמין מסיס במים.
שלא כמו רוב היונקים, בני-האדם אינם יכולים לייצרו בעצמם, לכן יש לקבלו מן התזונה.

תפקידים:

ויטמין C חיוני לפעילויות הבאות: יצירת קולגן, מרכיב מבני חשוב בכלי הדם, הגידים והעצמות, יצירת הנוירוטרנסמיטור – נוראפינפרין, החיוני לתפקוד המוח, יצירת קרניטין, הנחוץ להפקת אנרגיה משומן.

מחקרים חדשים מראים כי יתכן שיש לו תפקיד בהפיכת הכולסטרול למלחי מרה, כך שעשויה להיות לו השפעה על רמות הכולסטרול בדם ועל שכיחות אבני מרה.

ויטמין C משמש כנוגד חמצון יעיל המגן על מולקולות בגופנו, כמו חלבונים, שומנים, פחמימות, והדנ"א, מנזקים הנגרמים על ידי רדיקלים חופשיים מחמצנים. כמו כן, הוא יכול למחזר אנטיאוקסידנטים נוספים כמו ויטמין E.

ויטמין C תורם לשיפור ספיגת הברזל במעי.

מניעת מחלות:

מחלות לב וכלי דם – צריכה מוגברת של ויטמין C בתזונה גורמת להגנה מפני מחלות לב וכלי דם, כמו התקפי לב ושבץ. ממחקרים עולה כי קשה להפריד את ההשפעה של ויטמין C על הפחתת הסיכון למחלות אלה, מההשפעות של יתר המרכיבים בירקות ובפירות, לכן חשוב לצרוך תזונה העשירה בירקות ובפירות, ולהעדיפה על פני נטילת תוסף הויטמין.

מחלות סרטן – צריכה מוגברת של ויטמין C בתזונה נמצאה קשורה להפחתת הסיכון לסרטן של הפה, הגרון ומיתרי הקול, הושט, הקיבה, המעי הגס והרקטום, והריאות. יתכן שבקרב נשים מסוימות, צריכה מוגברת של ויטמין C עשויה לתרום גם להגנה מפני סרטן השד.

קטראקט – מחקרים מסוימים מראים כי צריכה מוגברת של ויטמין C קשורה בסיכון נמוך יותר לקטראקט (התעכרות עדשת העין), הסיבה המובילה לעיוורון במבוגרים.

סוכרת – צריכה מספקת של ויטמין C עשויה לתרום למניעת כמה מן הסיבוכים הקשורים בסוכרת.

מנה יומית מומלצת של ויטמין C

קבוצת גיל

מנת ויטמין C מומלצת (מ"ג/יום)

3-1

8-4

13-9

18-14

מבוגרים

15

25

45

*75/65

*90/75

* מימין הערך – לזכר, משמאל – לנקבה

**תוספת ב: מעשנים – 35 מ"ג. הריון – 10 מ"ג, הנקה – 45 מ"ג.

ירקות העשירים בויטמין C

ירק
(100 גר')**

ויטמין C
(מ"ג)

% מהמנה היומית
המומלצת*

פלפל אדום

190

238%

פלפל צהוב

184

230%

פטרוזיליה

133

166%

שמיר

85

106%

פלפל ירוק

80

100%

עלי חרדל

70

88%

ברוקולי מבושל

65

81%

כרוב ניצנים מבושל

62

78%

קולרבי

62

78%

תות שדה

59

74%

עירית

58

73%

כרוב סגול

57

71%

אפונה ירוקה בתרמיל, מבושלת

48

60%

כרובית מבושלת

44

55%

מלון כתום

37

46%

כרוב

32

40%

*מנה יומית ממוצעת מומלצת למבוגר

**ירק חי אלא אם מצוין אחרת

אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.

לאינדקס מחלות

לפורום תזונה בריאה

לאינדקס מתכונים בריאים

הדפסשלח לחבר
דרונט בניית אתרים