supherb_Fly
Thymoquin_Fly

קרניטין

מאת: ד"ר אודי בר ויפה שיר-רז מתוך הספר "המדריך הישראלי השלם לתוספי תזונה" בהוצאת כתר
זמן קריאה: 2 דקות
L-קרניטין היא חומצה אמינית המיוצרת בכבֵדם של בני אדם וחיות מהחומצות האמיניות ליזין ומתיונין, מויטמינים B3, B6 ו-C ומהמינרל ברזל. שדה פעילותה העיקרי בגופנו הוא חילוף החומרים של השומנים והפיכתם לאנרגיה.

צילום: 123RF

supherb_IN

חומצה אמינית זו משתתפת בהובלת חומצות שומן ארוכות-שרשרת ממקומות האחסון שלהן בכבד ובשרירים אל תוך התאים, לשימוש במיטוכונדריות – "בתי החרושת" שבהם מיוצרת אנרגיית התא. L-קרניטין מאיצה את מהירות שריפת חומצות השומן והפיכתן לאנרגיה, ומשפרת את ייצור האנרגיה בשרירים ואת תפקודם, כולל שריר הלב. במקביל, היא מונעת הצטברות שומנים בשרירים, בכבד ובלב, ובכך תורמת להפחתת הסיכון ללקות בהתקפי לב ומסייעת באיזון רמות הטריגליצרידים והכולסטרול בדם.

בנוסף, ל-L-קרניטין מיוחסת פעילות מגִנה על תאי עצב מוחיים, פעילות המסייעת בבלימתו של שיטיון תלוי-גיל (הידרדרות הדרגתית של תהליכים שכליים) ובריסון מחלת האלצהיימר.

תגלית שנתגלתה בכמה מחקרים ראשונים מסוגם מן השנים האחרונות – היא השפעתה החיובית של ה- L-קרניטין על התנועתיות של תאי הזרע ועל איכותם. כך למשל, מחקר שפורסם בשנת 2005 בכתב העת הרפואי Fertil Steril, ובו השתתפו 30 גברים שסבלו מבעיות פוריות עקב תנועת תאי זרע אטית, הוכיח שנטילה של תוסף L-קרניטין במינון של 2 גרם ליום במשך שלושה חודשים שיפר את תנועתיות הזרע. מדובר אומנם במחקרים ראשוניים, אך הם נחשבים מבטיחים.

מקורות במזון

כאמור, החומצה האמינית L-קרניטין מיוצרת בגוף עצמו, וכמו כן מצויה בבשר בקר (עגל) ובשר עוף.

מצבי חֶסֶר

לשם ייצורה של החומצה האמינית L-קרניטין בגוף, נחוצות כמויות ראויות של ברזל ושל ויטמיני B3, B6 וויטמין C. מאחר שחוסר ברכיבים אלה שכיחים בעולם המערבי, הרי בקרב אוכלוסייה הניזונה מכלכלה מערבית טיפוסית נפוץ גם המחסור בחומצה אמינית חיונית זו. בני אדם הלוקים בבעיות תורשתיות או נרכשות הפוגעות בספיגה עלולים לסבול ממחסור ב-L קרניטין.

תסמיני חֶסֶר

כיום טוענים חוקרים כי החֶסֶר ב-L-קרניטין הוא, ככל הנראה, אחד הגורמים התורמים להשמנה הטיפוסית באוכלוסיית המערב. כמו כן, הוא עלול לגרום לחולשה ועייפות – החוקרים סבורים, למשל, כי התשישות וכאבי הפרקים האופייניים למחלת הצפדינה נובעים ממחסור ב-L-קרניטין.

יעילות התוסף

L-קרניטין ומחלות לב ושבץ

L-קרניטין חשובה מאוד לפעילות התקינה של מערכת כלי הדם והלב (המערכת הקרדיו-וסקולרית), שכן היא משפרת את ייצור האנרגיה בשריר הלב, מגבירה את זרימת החמצן ומייעלת אותה, ובמקביל מונעת הצטברות של שומנים בלב ומסייעת באיזון רמות הטריגליצרידים והכולסטרול בדם.

L-קרניטין וסוכרת

בין השפעותיה המגִנות של ה-L-קרניטין, דווחה השפעה חיובית על תפקוד תאי-העצב הפריפריים אצל חולי סוכרת. עדויות מחקריות מוקדמות מצביעות על כך כי התוסף עשוי לסייע במקרים של נוירופתיה סוכרתית – נזק עצבי היקפי המשפיע על הידיים או הרגליים וגורם לכאב ולתחושת נימוּל ודקירות. אגב, כמה חוקרים אף הציעו כי תוסף זה עשוי לסייע במקרים של נוירופתיה שגורמות תרופות הניתנות לטיפול במחלת האיידס, אולם השערה זו לא הוכחה עדיין.

ההשפעה החיובית של L-קרניטין על מצבם של חולי סוכרת הוצגה במחקר שפורסם ב-2005 בכתב העת הרפואי European Journal of Clinical Nutrition. המחקר הראה שאצל חולי סוכרת מסוג 2 ("סוכרת מבוגרים", שאינה תלויה באינסולין) אשר קיבלו תוסף L-קרניטין היה שיפור בערכי הסוכר בצוֹם.

L-קרניטין, פעילות גופנית והרזיה

בזכות יכולתה להקטין הצטברות של חומצה לַקְטִית בשריר, L-קרניטין יכולה לסייע לשיפור ביצועים בקרב ספורטאים. נוסף לכך, חומצה אמינית זו מייעלת כאמור את שריפת השומנים בגופנו, בעיקר בזמן פעילות גופנית, ומסייעת לגוף ליצור אנרגיה מרקמת השומן שלנו. המשמעות היא שבשימוש נכון – דהיינו בנטילה על קיבה ריקה כ-40 דקות עד שעה לפני פעילות גופנית – נטילתה גורמת לגוף להשתמש במאגרי השומן בגופנו כמקור לאנרגיה, וכך למעשה L-קרטינין מנתבת את הגוף לשריפת שומנים ומסייעת לצמצום רקמת השומן בגופנו.

מינון מומלץ

המינון המקובל של L-קרניטין הוא 500 מיליגרם עד 2 גרם ליום, הניטלים על קיבה ריקה. את המינון המדויק ומועדי הנטילה צריך לקבוע הרופא המטפל.

תופעות לוואי וסיכוני מינון עודף

לא קיימים דיווחים בספרות על תופעות לוואי או סיכונים ממינונים עודפים.

*אין במידע המובא לעיל משום המלצה לשימוש, והוא אינו מהווה תחליף לייעוץ פרטני עם איש מקצוע מוסמך מהתחום.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו