איך לעבור את ארוחת החג ולהשאר בריא
צילום: 123RF
רצו הגורל ומחלת הסרטן שלקיתי בה לפני כשלושים שנה, שהעיסוק העיקרי שלי יהיה ייעוץ לאנשים עם בעיות בריאות שונות, זאת לאחר שהחלמתי בעזרת שיטת קינגסטון קליניק. במסגרת הייעוץ אני נתקלת שוב ושוב בשאלה: "ומה לעשות בארוחה חגיגית? מה מותר לי לאכול? מה לעשות שלא אחוש יוצא דופן, או אקלקל את השמחה לאחרים?"
אנשים רגילים לקשור כל ארוע חברתי או חגיגי עם אוכל, ולכן הימנעות מאכילה בסיטואציות כגון אלה, מבטאת מבחינתם חריגה מהנורמות החברתיות, ולכאורה פוגמת באווירה החברתית והחגיגית. קל יחסית לשכנע אדם שרוצה להבריא שלא תהיה לו כל בעיה להימנע מאכילה מאוחרת משום שהוא כבר סיים את ארוחתו הבריאה והמשביעה, אבל עדיין הוא חושש לפגוע באוירה החברתית. לכן, קצת יותר קשה לשכנע אדם שרוצה להבריא שהאוכל אינו חזות הכול, ואפשר להיות חברותי ושמח גם בלי לאכול בעצמו.
כאשר אנשים, הנמצאים בתהליך הריפוי הטבעי בגלל בעיה בריאותית כלשהי שואלים: "מתי אוכל לאכול ארוחה חגיגית עם כולם?", התשובה הפשוטה והמובנת מאליה היא: "כשתהיה בריא". ואכן, אנשים בריאים יכולים כמובן "לחגוג" מדי פעם במזונות פחות בריאים, או כאלה העשויים משפע פירות ו/או מיני מתיקה טבעיים אחרים, או בשעה מאוחרת מדי. כל זאת, מבלי לפגוע בבריאותם, משום שגוף בריא, המקבל בדרך כלל תנאי חיים בריאים, מסוגל לתקן בקלות יחסית חריגות חד-פעמיות מהשגרה הבריאה.
העולם מלא פיתויים, ומי שרגיש יותר או מי שמגזים יותר בהתמכרות לפיתויים ולהרגלי חיים מזיקים, עלול לחלות. הדרך לשיקום הבריאות, עוברת דרך הימנעות מאותם פיתויים והרגלים קלוקלים. אין זה מפתיע לכן שבייעוץ לאורח חיים בריא, עלי לעזור לחולה להיגמל מכל הדברים האהובים עליו ואשר גרמו לו לחלות, ולתמוך בו בתהליך רכישת הרגלים חדשים ומבריאים, שיגדילו את סיכוייו להחלים. כשהחולה מבקש ממני הנחות, עלי רק להזכיר לו שכל מה שהוא כל כך אוהב גרם לו לחלות, ואם הוא אוהב את עצמו ורוצה להבריא, אין זה קשה מדי לוותר על ההנחות, ולעמוד בפיתוי.
אנשים רבים מחשיבים את עצמם כבריאים, כאשר הם "מאוזנים" בעזרת תרופות לבעיות, כגון: סוכרת, לחץ-דם או כולסטרול. מלבד הנזק שהתרופות עצמן גורמות, הן אינן מרפאות את החולי, אלא מביאות בצורות שונות לכך שהמצב בדם יראה טוב יותר, מבלי שהן משנות דבר בתנאים שגרמו לבעיה מלכתחילה. הריפוי הטבעי משנה את התנאים, ובתהליך ההחלמה מאפשר להפחית לאט את כמות התרופות, ולפעמים אף לוותר עליהן לחלוטין. אין כוונתי לשינוי בתנאים, הנוצר עקב שימוש בצמחי מרפא או בתוספי מזון, העלולים לעיתים להיות מזיקים לא פחות מתרופות כימיות, אלא לזה הנוצר, אך ורק, בעקבות שינוי אורחות החיים שגרמו למחלה מלכתחילה.
כפי שאתם כבר בוודאי מבינים, החולים אינם מלקקים אצלי דבש, תרתי משמע, משום שהדבש מכיל סוכר שמעלה את האינסולין, וגורם לבעיות בריאות רבות. עם זאת, כשאני מלמדת אותם לישון מוקדם, לקום מוקדם להליכת בוקר, ולאכול נכון, הם מבטיחים לעצמם שיעשו הכל על מנת להחלים.
