החומרים שמהם עשויה הבריאות

הגדרת המילה "בריאות" על-פי ארגון הבריאות העולמי היא "מצב של תחושת רווחה מלאה (WELL BEING) מבחינה גופנית, נפשית וחברתית". "תחושת רווחה"?! ההגדרה הנפלאה הזו בעצם משחררת כל אחד מאיתנו לקבוע את מידת בריאותו על פי השקפת עולמו, ללא חוקים נוקשים ומגבילים. גם כשמדד הכולסטרול לא ממוקם בדיוק ברמות הנחשבות לתקינות, הרי שאם אנו חווים תחושת רווחה מלאה מכל הבחינות, הרינו בריאים!

הבריאות היא, אם כן, הרגשה טובה.

העשירון התחתון

מידת האופטימיות ושמחת החיים תלויה בגנים טובים (50%!), ולכן כדאי לבחור טוב טוב את ההורים שלנו… וכשם שאנחנו נולדים עם מזג שונה וקצב שונה, כך גם טווח האושר הוא אישי. יש אנשים החיים בכוננות מתמדת (עם תיק ארוז ומוכן לחדר מיון), ויש כאלה שמשוכנעים שהחיים הם לונה פארק אחד גדול, ושכל שנותר להם הוא לבחור על איזה מתקן לעלות בכל פעם.

האמריקאים מוטרדים מאוד בנושא האושר מכיוון שמדי שנה חלה אצלם עלייה במדדי הרווחה הכלכלית, ובמקביל עלייה ברמות הדיכאון והחרדה. מחקר רב משתתפים הראה שמידת האושר תלויה רק מעט מאוד בנסיבות החיצוניות. כסף, רכוש, תואר, מעמד או השכלה היוו בו רק חלק קטן ממידת האושר והשמחה שדיווחו המשתתפים בחייהם – כ-10% בלבד!

למזלנו הטוב, התברר שכ-40% מהאושר ניתן ללמידה. מחקרים חדשים שנערכו בתחום מדעי המוח הוכיחו שמוחנו יכול להתחדש עד יומנו האחרון. מתברר שהמוח שלנו גמיש ומתחדש לאורך החיים, ומשתנה בהתאם לשימוש שאנחנו עושים בו. הקשרים בין תאי העצב – הסינפסות – משתנים ללא הרף. ככל שאנחנו חוזרים על מעשה, מחשבה או דיבור – הקשרים האלה מתחזקים. לחילופין, אם לא משתמשים זמן רב ביכולות מסוימות, הסינפסות נחלשות ומתמעטות.

הסינפסות נותנות משמעות לחיים. בתגובה לגירוי חיצוני, הן מפרישות חומרים בשם נאורוטרנסמיטורים (מעבירים עצביים), שבין היתר אחראיים לרגשות שלנו. למשל: סרוטונין מעלה את תחושת האושר, אוקסיטוצין הוא החומר ממנו עשויה האהבה, דופמין אחראי על התענוג ואילו מלטונין שומר עלינו צעירים ונטולי קמטים.

החומר שממנו עשויה האהבה

מתברר שכל מחשבה גורמת להפרשת חומר כימי בגוף. הביולוגיה והפסיכולוגיה מדברות זו עם זו, כפי שהוכיחו מחקרים מתחום הפסיכונאורואנדואימונולוגיה – שם מסובך המבטא אמת פשוטה: כל המערכות קשורות זו לזו. פסיכו – הנפש, מדברת עם הנאורו – מערכת העצבים, עם האנדו – המערכת ההורמונלית ועם מערכת החיסון (אימונולוגיה). למשל, המצב הרגשי שלנו משפיע על חוסננו הגופני ועל ההתמודדות שלנו עם וירוסים וחיידקים. ככל שאנחנו יותר רגועים ויותר אוהבים, כך רמת הורמוני הסטרס בדמנו יורדת, ואנחנו עמידים בפני מחלות. ההורמונים משפיעים על מצב הרוח שלנו (תשאלו את כל הנשים לפני המחזור, או, יותר נכון, תשאלו את בני הזוג שלהן…) וגם על יכולותינו המנטליות. למשל, נמצא שבזמן הביוץ של נשים בגיל הפוריות, יש שיפור משמעותי בזיכרון.

אם כן, כיצד מייצרים סינפסות ומתחילים לשמוח? הספרות המדעית מתחילה לברר מה עושה אותנו בריאים ושמחים, בניגוד למחקרים המסורתיים שהתמקדו בגורמים למחלות ובטיפול בהם. גם זרם הפסיכולוגיה החיובית נתן דחיפה משמעותית ל"מדע האושר".

יש כלים פשוטים אך מוכחים במחקרים מדעיים תקפים, שביכולתם לקדם את השמחה והבריאות. כלים כמו הכרת תודה, סליחה (לכו-לם), מגע אנושי כמו חיבוק (בהסכמה כמובן, לא צריך להטריד את הבריות), טיפוח מערכות יחסים, הפחתה בכמות תלונות וקיטורים – כל אלה עשויים לשפר את בריאותנו הנפשית והגופנית באורח פלא.

בהרצאה חווייתית, מלאת הומור, יינתנו כלים לבניית סינפסות שמחות המחברות בין המחשבה ללב ומקדמות בריאות אופטימית שיש בה קבלה ושמחה, ללא תלות במצבי החיים השונים.

דר' דינה איזן, מומחית ברפואת משפחה ומרצה בנושאי בריאות ושמחת חיים. מחברת הספר "מסע אל ממלכות פנימיות", מנחה קבוצות לחשיבה אופטימית.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו