מזון מרפא ומרומם

נעה בדרכי בקלות על אופניים אל מרכז שיבננדה בתל אביב, שם אני מתרגלת יוגה. יוגה היא היא האסאנות שמחיות את הגוף, אך היא יותר מזה – היא הנשימה, היא ההתעמקות, היא המדיטציה והיא הריכוז, היוצרות את השקט והדיוק שבתרגול, ואחר כך, בתוך החיים. נדמה היה לי שמהות התרגול חולשת על פני רוב הרבדים בחיי, אך כשהתגלגל הספר לידי, ראיתי כי ניתן לשפר תחום אחד, הדורש תשומת לב רבה יותר והוא אוצר גלום לתרגול רוחני, בו זמנית עם היותו בסיס לבריאות שלמה. בדיוק השילוב האהוב עלי ביותר.

אומרם איבנהוב, שהיה מורה רוחני בולגרי, לימד את תורתו של פטר דנוב מייסד "האחווה הלבנה". איבנהוב הגה את "היוגה של התזונה" שרשמו תלמידיו מפיו. בספר, פורש איבנהוב את משנתו באשר לתרגול הרוחני הנוגע באכילה מודעת, בכל הסובב סביב טקסי האכילה ובמזון עצמו כסמל לתפיסת עולמו הרוחנית של האדם. השאלה היא "מה הקשר ליוגה?" – בוודאי, יוגה היא התרגול הרוחני, ואין שם מתאים יותר לספר זה ולהגות המופלאה בו, מהשם הזה שניתן לו. הרי תזונה היא הזנה, אינה אכילה למען השבתת הרעב של יצר השרדות שחי בעולם של תשוקות, מאווים וצרכים, אלא יצר קיום שמשמש בית וכלי לנשמה שיש לה שליחות בעולם הזה, ומעל הכל, רוצה להרגיש טוב ולהתעלות רוחנית, כל נשמה בדרכה שלה. עוד מדרגה, עוד קפיצה קטנה, פה גלגול שלם חדש – כל אחת בדרכה הייחודית.

"כאשר אנו אוכלים, האור מדבר אלינו, כי האוכל הוא אור וצליל מרוכזים ודחוסים. אם מחשבותיכם נודדות כל הזמן, לא תוכלו לשמוע את "קול" האור. האור הוא הדיבור האלוהי."

ההשוואה של ההתנהגות סביב הארוחה כמשל לתפיסת חייו של האדם גרמה לי לשים לב יותר לצורה בה אני אוכלת, להתנהגויות סביב שעת האכילה וכמובן למזון עצמו. כאדם שחי אורח חיים בריא, אנו שואלים את עצמנו לפעמים שאלות על טיב הקשר שבין איכות המזון לבין השפעתו, כלומר האם המזון האורגני שאני אוכלת, נטול רעלים ומותאם לגופי שלי עשוי לתת לי את המענה הטוב ביותר לשם שמירה על בריאות. כן, טוען איבנהוב, אך ניתן להוסיף ואף לחדד את טיב המזון בדרך שבה אנו מתיחסים אליו, מתיחסים להזנה של גופנו, כאילו היה המזון 'מכתב אהבה מאלוהים'.

האם אתם מברכים לפני האכילה?

"אפילו אם אתם קורסים תחת נטל העבודה, אל תניחו לתירוץ הזה כדי למנוע את פיתוח חייכם הרוחניים. מדי יום ביומו, שלוש פעמים ביום לפחות, אתם מקבלים הזדמנות פז להתחבר לשמיים ולאלוהים, כי מדי יום ביומו, שלוש פעמים ביום, עליכם לאכול. כולם חייבים לאכול. לאף אחד אין זמן להתפלל, לקרוא או לעשות מדיטציה כראוי, זה ידוע. אבל כולכם חייבים להקדיש כמה דקות מדי יום לאכילה. אם כך, למה לא לנצל את הדקות המועטות הללו לטובה ולהשתמש בהן כדי לעבוד למען השגת השלמות, כדי להתחבר לאלוהים ולשלוח לו מחשבה של הודיה ואהבה?"

בדרך שבה אני חיה, החשיבות של האור היא מהותית, ואין דבר אהוב ומתוק יותר מטיפה של אור בתוך שגרת חיים של יצר קיום. אם ניתן ולו במעט, להכניס רגע של מודעות למקור המזון, ולהתחבר דרכו אל מקור הדברים, הרי זו ברכה.

באים אלי מטופלים רבים שמתלוננים על בעיות רפואיות מגוונות, מי מהם אוכל תזונה קלוקלת, ומי מהם אינו מבין איך על אף שעקב אחר כל עקרונות התזונה הבריאה, הוא עדיין חווה כאב, קושי ומחלות שונות. נראה שהקו המקשר בין כולם היא העבודה הרוחנית שמעבר לעניין, התפאורה של אורח החיים הבריא, הרי לחטוף מלפפון אורגני שגודל באהבה בדרך החוצה מהבית אל האוטו בעיר סואנת ומלחיצה, לא מותיר הרבה ברירה למלפפפון אלא להתעכל חלקית על ידי מערכת העיכול, הצועקת בדרכה לנשמה לעצור רגע ולשים אליה לב. זו דוהרת במירות החיים, ואין לה מעצורים, ולפעמים, הנפש נפגעת מהמירוץ חסר המודעות. רגע של ברכה ישיב למלפפון את כבודו, יעטוף אותו בהילה של אור, ויעזור לנו לעכל אותו טוב יותר.

כשאני רואה את המזון, אני מברכת, נושמת אותו פנימה, משקיטה רגע רחשי מציאות מסביב, ומשווה תדר עם אותו מזון שלפני. זה ייכנס לגופי ויותמר לאור, ייתן לי כח ויאפשר לי להשלים בי את מה שאני מבקשת.

צמחונות

לאיבנהוב היה הרבה מה להגיד על סוג המזון גם כן. בפרק 'צמחונות' הוא פורש את דעתו שגופנו הוא מקדש לאלוהות. מעבר לשימוש המוטעה בגופנו כבית קברות כדבריו, ומעבר לעובדה כי בעלי החיים לא יכולים למות באהבה למען סיפוק תאוותנו, הוא מבדיל בין מזון צמחי ולבשרי בכמות היחסית של קרני אור השמש שהמזון מכיל בתוכו. פירות וירקות רווים באור השמש ואילו הבשר מכיל כמות נמוכה מאוד, ולכן מרקיב מהר. מה שמרקיב מהר, מזיק מאוד לבריאות כידוע.

בסיום הפרק הוא עוסק בפגיעה בהרמוניה של הטבע בעת ההריגה של פרט בתוכו, וכך שאנו הורגים בעל חיים אנו פוצעים את הטבע. לאחרונה התעוררו ויכוחים רבים בעיסוק האקטיביסטי סביב טבעונות וביחס לבעלי החיים והועלו טענות כי עלינו לדאוג תחילה לטובת בני האדם והאנושות. על כך אומר איבנהוב כי "כולם תמימי דעים שהגיע הזמן לכונן את מלכות השלום בעולם, שיש לשים קץ למלחמות… אבל המלחמות תמשכנה כל עוד נמשיך לשחוט בעלי חיים, כי כשאנחנו משמידים אותם, אנחנו משמידים את עצמנו."

הפליאה שבאכילה

"איך אפשר שלא להתפעם מתוך יראת כבוד והערצה כשרואים כיצד התבונה האלוהית הפליאה לעשות סדר בכל? אתם אוכלים פרי ובאמצעות תהליך העיכול והספיגה, הפרי הזה תורם לחייו של הגוף כולו. בזכות המזון הזה אנו נמשיך לראות, לשמוע, לנשום, לטעום, לגעת, לדבר, לשיר וללכת. אפילו השיער והציפורניים, השיניים והעור יקבלו את התזונה שהם זקוקים לה, כדי להמשיך לחיות ולהתפתח."

היופי שבחווית האכילה היא שמערכת העיכול היא המערכת המעכלת את חווית החיים שלנו, ולכן גם בעיות שונות שיצוצו על פניה הם בעיות של עיכול המציאות וההשתלבות בחיים. העונג שבאכילה, הבריאות הטמונה בחוויה, הן שיובילו את האדם להכיר במקורו, בבורא של אותה מציאות מופלאה שמאפשרת לפרי לגדול ולהגיע אל פינו כדי להזין אותו. מכאן, הבחירה היא כבר רק שלנו, כיצד לקבל זאת, בתשומת לב ואהבה או בדרך אחרת.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו