Thymoquin_Fly
Thymoquin_Fly

הדלק הרגשי שלנו

מאת: רואי הניג, מחבר הספר "בעקבות התשוקה לאוכל"
זמן קריאה: 2 דקות
כמה פעמים יצא לכם לאכול כשידעתם בבירור שאתם לחלוטין לא רעבים כרגע? רואי הניג מחבר את הקו בין אורח חיים עמוס לבין אכילה רגשית. סדרת כתבות

תשוקה הורמונלית? (123RF)

supherb_IN

"התחלתי את הבוקר בשעה שבע, בטיפול הראשון של היום. עד שבע וחצי בערב טיפלתי באנשים, ובהפסקות שהיו לי בין הטיפולים עשיתי סידורים הכרחיים: סדר וניקיון בבית, טלפונים, הנהלת חשבונות, קניות וכדומה. אכלתי ארוחת ערב מהירה, ונסעתי לאימון טאי צ'י בדרום העיר. חזרתי הביתה בעשר וחצי בלילה לאחר חמש-עשרה וחצי שעות של מאמץ. אני מותש לחלוטין, אך בנפשי יש מטרה, תשוקה ודחף – להמשיך בכתיבתו של הספר הזה, לעשות עוד… ופתאום מתעוררת בי תשוקה למתוק. כן, אני יודע שעדיף לא לאכול בשעות מאוחרות, ושהשינה לאחר מכן תהיה טובה פחות, אבל כרגע ברור לי לחלוטין – לאכול משהו, יהיה הדבר הטוב ביותר בשבילי".

כמעט כל אחד דוחף את עצמו מדי פעם עד כדי תשישות, על מנת להשיג מטרה כלשהי, או להספיק לבצע מטלות שונות. התגובה הטבעית לתשישות הינה מנוחה, אך קיומה של מטרה והרצון להשיגה, מסיחים לעיתים את הדעת מהתחשבות במצב וברמת האנרגיה הקיימת. יש לכך מחיר – פעולה דורשת אנרגיה, ואכילה היא דרך פשוטה להשיג אותה. בזכות האנרגיה שמספק המזון מתאפשר לפעול ביעילות, למרות התשישות המצטברת, וכך מספקת אכילה זו את החיזוק הנדרש.

הצבת מטרות בחיים חיונית לשם התקדמות והתפתחות, ולרוב נדרש מאמץ על מנת להשיג אותן. אך מטרות אינן הדבר החשוב היחיד בחיים, וכדאי להיות במודעות למחיר הבריאותי הכרוך לעיתים בהשגתן. בחינת ערכן של מטרות והבנת מחיר השגתן, עשויות להביא להחלטה לוותר על חלק מהן.

לדוגמה, אנשים רבים אוהבים לקרוא – הם מרגישים טוב מכך, זה עושה להם טוב, ומהווה עבורם מעין מנוחה. אך יתכן שאדם יקרא בספר, ולאחר עשרה עמודים ירגיש שמספיק – הצורך שהיה לו בקריאה בא על סיפוקו. אולם עד לסיום הפרק נותרו ארבעה עמודים שלמים. השכל אומר: "צריך / כדאי / טוב / יעיל לסיים את הפרק!" …והאדם נענה לאתגר וממשיך לקרוא. אך כעת זו כבר אינה מנוחה – להפך, זהו מאמץ, עבודה, עשייה. כבר אין כוח לזה… ופתאום, "משום מקום" – עולה תשוקה לאכול משהו…

סיפוקו של הצורך בחיזוק מעניק את הכוח לעשות. הצורך בחיזוק מתעורר כשיש משימה גדולה לבצע בפרק-זמן מוגבל, או בעקבות אי-מודעות – הן לתשישות והן לכוחה המניע של התשוקה להשיג את המטרה. לעיתים יש מודעות לעייפות, והאכילה באה על מנת לחזק, ואז הבחירה המודעת הינה לשלם את המחיר הבריאותי, משום שהשגת המטרה חשובה יותר. במקרה כזה, אי-המודעות עשויה להיות לגבי המחיר הבריאותי ומשאבי האנרגיה המוגבלים הקיימים.

טיפ מעשי: ראשית החליטו אם לנוח, ואחר כך – אם לאכול. כשמתעוררת בכם תשוקה לאכול משהו, ולדעתכם תשוקה זו נובעת מהצורך בחיזוק, תחילה החליטו החלטה אחת – מה נכון לכם לעשות (ללא קשר לאכילה): להמשיך בפעילות, או לחדול ממנה ולנוח. לאחר מכן, בידקו שנית אם באמת אתם רוצים לאכול את המאכל כלפיו התעוררה תשוקתכם, ורק אז תחליטו לגבי כך.

רואי הניג (R.Na.) פיתח את שיטת איזון אכילה רגשית™, אותה הוא מלמד. מרצה, מנחה סדנאות, ומלווה בעשור האחרון אנשים הרוצים לאכול נכון ובריא יותר. סיים בהצטיינות ארבע שנים של לימודי נטורופתיה. בעל תואר B.A. בפסיכולוגיה ובפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב.

לאתר הבית

 

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו
  1. elisheva

    תודה על המאמר
    אני מגדירה את עצמי אכלנית כפייתית ומכורה לאוכל
    ואכן באו אי קבוצת תמיכה לאכלני יתר כפייתיים ובעזרת 12 הצעדים , אנו לומדים להתחבר לדרך הפעולה של עצמנו , למחשבות ולרגשות ולהתחבר לאני שלי , זה עובד לא לרוץ לאוכל בגלל רגשות , תגובות וכו