eat well


הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו בדואר אלקטרוני מהדורה עשירה במידע חם ובטיפים אודות תזונה בריאה

*email:
*
 

לעולם לא נשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלכם חוץ מאשר לצורך משלוח הניוזלטר שלנו!


 

מותר לאכול לפני השינה?

Bookmark and Share
אין צורך ב-4-5 ארוחות ביום (האדם הקדמון לא הסתובב עם צידנית!), מותר לאכול לפני השינה ואין חשש להשמנה גם אם אוכלים סטייק נוטף שומן אבל בלי דגנים לצידו. אבי גרוסמן מסכם את סדרת הפליאו ומביא עוד כמה המלצות
גם האדם הקדמון אכל לפני השינה. מה זה אומר על מערכת העיכול שלנו? צילום: jeffreyw-cc-by
גם האדם הקדמון אכל לפני השינה. מה זה אומר על מערכת העיכול שלנו? צילום: jeffreyw-cc-by

מותר לאכול לפני השינה?

עד כה עסקנו בסדרת הכתבות הזו על תזונת פליאו, במה אוכלים, במה לא אוכלים ומדוע. את הכתבה האחרונה בסדרה נקדיש לדברים שהם "מסביב לאוכל" אבל חשובים לא פחות, כלומר כמה לאכול, מתי ועוד.

ראשית נשוב ונזכיר כי מנקודת המבט הפליאוליתית, נשאף לאמץ אורחות חיים שאנו יודעים מתוך המחקר שהמין שלנו מקיים פרק זמן ארוך ככל שניתן לבדוק זאת. עבורנו ה"תבנית הפליאוליתית" (Paleolithic template), ביטוי הכולל בתוכו את כלל הסביבה בתוכה התעצבנו (תזונה, תנועה, התנהגות, שינה ועוד) היא הבטוחה מכל, פשוט משום שנוסתה לאורך זמן רב על מספר גדול מאוד של בני-אדם, והביאה לשגשוג והתרבות המין האנושי. מנקודת מבט זו כל שיטת תזונה או אורח חיים חייבים לעבור את "מבחן הדורות", כלומר לענות בחיוב על השאלה האם בני אדם חיו ואכלו בצורה כזו לאורך מאות ואלפי דורות לפחות, והאם שגשגו, כלומר חיו חיים בריאים בדרך כלל, כאשר נהגו כך.

סביב הציר הזה נמצא למעשה את כל העקרונות של תזונת הפליאו: ההימנעות המוחלטת ממזון מעובד מודרני, המעטה עד הימנעות מצריכת דגנים, קטניות ומוצרי חלב, הכנת מזון בשיטות מסורתיות  (התססה, השרייה והנבטה לדוגמא), וצריכה מרובה של שומן טבעי מהחי והצומח, מזון מהחי וצמחים. לכך התרגל הגוף שלנו במשך מיליוני שנים, ורק באלפי השנים האחרונות שינינו את התזונה שלנו לתזונה המבוססת בעיקר על דגנים ולבסוף לתזונה המעובדת שרוב המין שלנו, לצערי הרב, אוכל היום. אנו שואפים לתת לגוף שלנו את מה שהתפתח וגדל עליו משחר קיומנו כמין נפרד.

מי אמר שצריך 3 ארוחות ביום?

מכאן מגיעה גם ההשקפה הפליאוליתית על תדירות האכילה וכמותה. בניגוד לעצה המקובלת אצל רוב התזונאים היום, אנו לא חושבים שנכון לאכול מספר רב של פעמים ביום ובמנות קטנות (המלצה מקובלת על תזונאים היא  5-6 ארוחות קטנות ביום). אבותינו לא נשאו עימם כמויות קטנות של אוכל והקפידו לאכול כל 3 שעות. שבטי ציידים לקטים לא שימרו בדרך כלל מזון לתקופה ארוכה. אנו יודעים זאת מתצפיות על שבטי ציידים לקטים שעדיין קיימים. הם אינם אוכלים מעל לשתי ארוחות ביום, ולרוב רק ארוחה אחת בשעות הערב, לאחר שחזרו עם מנת הצייד והלקט היומית. בנוסף, הם ידעו תקופות של מחסור ותקופות של שפע, בתלות בתנאי הסביבה.

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "Eatwell" ישירות לפייסבוק שלכם


צום לסירוגין

כאשר המזון קיים הם אוכלים בשפע עד לשובע מוחלט, וכאשר אינו קיים הם יודעים לתפקד גם בצום של יום-יומיים ויותר. מחקרים עדכניים מראים לנו כי לשיטת אכילה כזו ישנם יתרונות רבים. חלק מהאוכלים תזונת פליאו נוקטים בשיטה של צום לסירוגין (Intermediate fasting) ומצמצמים את חלון זמן האכילה לכדי 8-10 שעות ביום ואף פחות, ובמהלך החלון הזה אוכלים ארוחה אחת עד שתיים. כאשר אנו אוכלים בעיקר מזונות בעלי ערך גליקמי נמוך, כלומר כאלו שלא גורמים לעלייה ניכרת של הורמון האינסולין בדם, כגון שמנים טבעיים, ביצים, ירקות, בשר ודגים, תחושת הרעב אינה מתעוררת שוב זמן קצר לאחר האכילה (כפי שחווים רבים מאלו שמבססים את תזונתם על דגנים לחמים, פסטות, אורז וכו', שלרובם המוחלט ערך גליקמי גבוה), וכך סביר בהחלט לאכול שתי ארוחות ביום ולא להרגיש רעב.

וכמה אוכלים?

לשאלת כמויות המזון - אנו לא סופרים קלוריות או גרמים. אנו חושבים שכל אדם נולד עם מנגנון שובע בריא, כמו שלכל חיה מנגנון כזה, וכאשר הוא אינו מופרע על ידי צריכת מזונות מעובדים או בעלי ערך גליקמי גבוה שמקפיצים את רמת הסוכר בדם ומורידים אותה בחדות לאחר מכן, כל אדם ילמד עם הזמן כמה לאכול עד להרגשת שובע ומלאות.
לדוגמא, קערה של דייסת דוחן או שיבולת שועל תחשב בעיני רבים משוחרי הבריאות כארוחת בוקר בריאה מאוד. מנקודת השקפה "פליאוליתית", מדובר במזון, שמלבד היותו מכיל רכיבים מזיקים כגון גלוטן או כמות גדולה של חומצה פיטית (הבעיתיות בדגנים נידונה בהרחבה בכתבה השניה בסדרה), יש לו ערך גליקמי גבוה יחסית, והוא יעלה במהירות יחסית את רמת הסוכר בדם. כאשר זו תצנח בחזרה, גם כן במהירות יחסית, נרגיש את אותה תחושת רעב המוכרת לרובנו, המגיעה כשעתיים לאחר אכילת דגנים או מזון אחר המכיל סוכר, ושולחת אותנו שוב לחפש מזון. כאשר אוכלים בצורה כזו אכן יש לשים לב לכמויות המזון, כיוון ש 5-6 ארוחות לא מבוקרות ביום אכן יכולות להוביל לעלייה במשקל.
כאשר אנו עוברים לצרוך מזון בעל ערך גליקמי נמוך, ועם הזמן הגוף שלנו לומד לפעול ברמות סוכר נמוכות יותר , אנו לא מרגישים יותר את הצורך "לנשנש" כל הזמן או לאכול כל שעתיים-שלוש, וניתן להסתפק בשתי ארוחות  או לכל היותר שלוש ארוחות ביום, ולכן אין הגבלה של אכילה באותן ארוחות ספורות. הגוף שלנו מותאם לאכילה רבה בפעם אחת, משום שבמשך רוב קיומנו היו תקופות מחסור במהלכן השגת מזון לא היתה יומיומית, ולכן כאשר היה אכלו כמה שרק יכלו.

אפשר גם לאכול לפני השינה

הפליאוליתים לא חושבים שישנה בעיה עם אכילה לפני השינה, או עם דילוג על ארוחת הבוקר, כפי שגורסות שיטות תזונה רבות. אין שום חיה שאוכלת בזמנים קבועים, וגם הגוף שלנו אינו זקוק לכך. הגוף שלנו ידע להתאים עצמו מצוין עם הזמן לאכילה בזמנים בהם אנו מרגישים רעבים, שוב ובלבד שמדובר במזון טבעי. אכילה באמצע הלילה אינה מומלצת כמובן, הלילה מיועד לשינה ארוכה וטובה, בחושך מוחלט.

רבים מאלו המתחילים לאכול לפי עקרונות התזונה הפליאוליתית מביאים עימם את הפחדים והחששות שנוצרו לאחר כמה וכמה דיאטות כושלות, או מתוך הקשבה לעצות של דיאטנים ותזונאים. הם ממעיטים בצריכת שומן ומרבים בצריכת חלבון, או ממשיכים לספור קלוריות בקנאות ומנסים לאכול מנות קטנות יותר של מזון שאינן משביעות אותם.

הרעיון הכל-כך פשוט, שאם אדם אוכל את מה שהוא אמור לאכול, את התזונה הטבעית עבורו, הוא יכול לאכול לשובע כשהוא רעב וזהו, קשה להבנה אצל מי שאוכל הפך אצלם לשדה קרב, להתמודדות יום-יומית עם פיתויים וחישובי קלוריות ונקודות. אבל זה היופי בתזונת פליאו, ולא מדובר בנס. אפשר לאכול סטייק שומני שמשקלו 300 גר' ולא להשמין משום שהגוף שלנו יודע כיצד להפוך את הסטייק הזה לאנרגיה זמינה ולא לשומן עודף.

באותה מידה אכילת סלט גדול נוטף שמן זית או חביתה של 3 ביצים מטוגנת בשמן קוקוס וחמאה ישמינו אותנו פחות וישאירו אותנו שבעים לאורך זמן רב יותר לעומת קערה של דגני בוקר בחלב או כל מנה אחרת המבוססת על דגנים.

מאמר זה חותם סדרה של תשע כתבות בנושא תזונה ואורח חיים פליאוליתי. בסדרה ניסיתי להביא את העקרונות וההגיון של מה שהיא בעיניי, מהפכה אמיתית באופן שבו אנחנו מתייחסים למזון ולסביבה שלנו בכלל.

תפיסת הפליאו רואה את האדם כחלק ממרקם חי בלתי נפרד מסביבתו, כפי שאמנם היינו וחיינו בתקופה בה חיינו כציידים-לקטים, ואנו שואפים במידת האפשר להחזיר לחיינו אותם אלמנטים אבודים שמהפכות התרבות - המהפכה החקלאית והמהפכה התעשייתית-מודרנית שללו מאיתנו, ובראשן רגישות לצרכים של גופנו - מזון ומים איכותיים, תנועה, אוויר נקי, חשיפה לשמש, שינה ומנוחה, אושר ומימוש עצמי, ולצרכי הסביבה - חקלאות וגידול בע"ח ברי-קיימא, שטחים פתוחים וחברה חופשית.

לכל המתעניינים ורוצים להעמיק בתפיסת העולם של הפליאו, מאגר חומרים לקריאה נמצא בדף הפייסבוק פליאו-ישראל.

היה לי לכבוד לכתוב את סדרת המאמרים הזו, ומכתיבתה למדתי הרבה, וברצוני להודות לאתר Eatwell על שהעניק לי את הפלטפורמה לכך.

לחלקים הקודמים בסדרה

לפרק הראשון: מה זה תזונה פליאוליתית

לפרק השני: מה כל כך רע בדגנים?

לפרק השלישי: דיאטת השומן הרווי

לפרק הרביעי: איזה שמן צרך האדם הקדמון

לפרק החמישי: אוכלי הכל - האומניבורים

לפרק השישי: הזכות להרוג בשביל סטייק

לפרק השביעי: מזונות העל של האדם הקדמון

לפרק השמיני: לאכול פליאו, לזוז פליאו

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. מ' (1/05/2013 12:30:19)
2. יסמין (5/05/2013 15:57:29)
3. אבי גרוסמן (5/05/2013 20:22:09)
4. אבי גרוסמן (5/05/2013 20:28:22)
5. חיים לין (6/05/2013 21:38:44)
6. אבי גרוסמן (7/05/2013 08:10:44)
7. חיים לין (8/05/2013 15:19:59)
8. חיים לין (12/05/2013 11:10:58)
9. חיים לין (12/05/2013 11:25:01)
10. קרן (24/08/2013 10:00:18)
11. 
מתכון מושלם למחלות
ערן (18/01/2015 22:14:41)
דרונט בניית אתרים