גידול צמחי תבלין

פטרוזיליה, הצילום באדיבות מרינה

אם אתם מגלים מחדש, כמו רבים אחרים, את טעמיהם ואת סגולותיהם המבריאות של כל צמחי המרפא והתבלין הנפלאים האלה, אתם יכולים להגביר את תענוגות הבישול ולהפיק סיפוק אדיר מגידול הצמחים בעצמכם. גידול צמחי התבלין שלכם בעצמכם לא רק שהוא קל, אלא הוא גם חוסך זמן, נוח ומשתלם מאוד.

השוו את מחיריהם של כמה עלי מרווה, טימין או בזיליקום בשקית פלסטיק בסופרמרקט למחיר שקית שלמה של זרעים, ותבינו למה אני מתכוון!

שתלו למען הנוחיות

אם יש לכם גינה, אל תטעו ותשתלו את התבלינים שלכם בקצה של ערוגת הירקות שלכם; עליהם להיות קרובים ככל האפשר אל דלת המטבח, כך שאתם יכולים לקפוץ החוצה ולגזום כמה עלים ברגע שאתם זקוקים להם. אם תזרעו את צמחי התבלין במקום נוח, תפיקו את מיטב הטעם ואת מרב התועלת הרפואית מן השמנים הנדיפים וממרכיבים פעילים אחרים, שמתחילים להתנדף, מיד אחרי שקוטפים את התבלינים.
אם אין לכם גינה או אזור נוח לגידול קרוב למטבח, ניתן לגדל את רוב צמחי התבלין בעציצים בגדלים שונים, בגיגיות, באדניות ובמכלים מתאימים.

מצב ועומק

לא חשוב באיזו שיטה בוחרים, רוב צמחי התבלין מעדיפים אור, אדמה מנוקזת היטב ושמש לרוב  אך יש כמה יוצאים מן הכלל. חזרת, למשל, זקוקה לאדמה עשירה ועמוקה. נענע, ששמחה יותר כששורשיה לחים, יכולה להיות פולשנית מאוד ולהשתלט על כל ערוגת התבלינים שלכם. את השניים האלה יש לגדל באזורים נפרדים: דלי ישן שמסירים ממנו את התחתית יכיל את הנענע המתפרצת ואת החזרת.

אם מכורח הנסיבות, אתם יכולים להשתמש רק בעציצים ובמכלים, כי אז רוב צמחי התבלין יהיו מרוצים מעומק של כ-30 ס"מ. התבלינים הקטנים יותר ישגשגו בשמחה באדניות בעומק של כ-20 ס"מ. מובן שצמחים גדולים יותר, כמו שיח הדפנה והשיחים העבותים של מרווה ורוזמרין, ישגשגו בעציצים גדולים בהרבה. לגידול במיכלים דרוש ניקוז טוב ויש לכסות את חורי הניקוז בשאריות של חרסים שבורים או ברשת דקה של חוטי תיל. אין להעמיד מכלים ישר על האדמה אלא על גבי אבנים, חתיכות חרס ורעפים או על רגלי טרה-קוטה מוכנות. אמצעים אלה מעודדים ניקוז בקיץ ומונעים היקוות של מים במכלים בחורף ואת נזקי הכפור.

מכלים יצירתיים

גלו דמיון בבחירת המכלים. השתמשתי בעציצי אבן עתיקים, בשוקת מברזל יצוק, בפחי השקיה ישנים… אפילו בכמה פחי מתכת שנזרקו על ידי סיידים, ובתוף של מערבל בטון ישן. כל זמן שאתם מנקבים די חורי ניקוז, כל דבר בעל צורה מעניינת יהיה תוספת מוצלחת לגינת התבלינים שלכם.

הקומפוסט הנכון

יש הרבה תערובות מוכנות של קומפוסט במשתלות, אך גיליתי שהדרך הטובה ביותר לגידול היא זו שממליצה עליה ג'קה מקוויקר, מגדלת צמחי התבלין הבריטית המובילה, שזוכה לעתים תכופות במדליות המגדל בתערוכת הפרחים בצ'לסי. ג'קה ממליצה על תערובת העשויה מחלקים שווים של קליפות עצים, כבול (או תחליף כבול) וחול, שלדבריה מונע השקיית יתר או השקיה לא מספקת ועוזר לקומפוסט לספוג מים ביתר יעילות, אם הוא מתייבש. היא ממליצה על התערובת למכלים וכן לסלסלות תלויות  עוד מקום טוב לגידול צמחי התבלין שלכם.

מכלים וסלסלות יזדקקו להשקיה ולהזנה קבועה, ויהיה עליכם לחדש את הקומפוסט כולו כל 5-4 שנים במכלים הגדולים יותר. אדניות שטוחות ועציצים קטנים יזדקקו להחלפה כל שנה. הביאו בחשבון את הגובה הסופי של הצמח, לפני שאתם בוחרים בעציץ, כך שהסוגים הגבוהים יותר לא יתנדנדו ויפלו.

התקנה של גינת תבלינים

יש ספרי גינון לרוב, המספקים הוראות מפורטות כיצד להכין גינת תבלינים. אתם יכולים ליצור כל דבר, החל בפינה זעירה מלאה בחצי תריסר מן הצמחים המועדפים עליכם, וכלה בגינה קלסית ומוקפת חומה, גינת לולאה או אפילו משטח מסורתי ורשמי, הכול לפי המקום, הזמן והתקציב. אם אין לכם מקום בקצוות, זכרו שהמרווה, הרוזמרין, הפטרוזיליה, הגרניום הריחני והבורג הרפואי מצליחים לגדול היטב בעציצים גדולים, ואילו שיחים של תבלינים קטנים, כמו טימין, אורגנו, טרגון, מיורן, זעתר ותות שדה בר נראים נהדר בעציצי תות שדה מסורתיים, שיש להם פתחים בצד וגם למעלה.

למעשה, ניתן לגדל את כל צמחי התבלין שתרצו במכלים, אבל אף על פי שניתן לקנות רבים מהם כשתילים במשתלות מיוחדות, אחרים יהיה צורך לגדל מזרעים. שנתיים ודו-שנתיים בזיליקום, בורג רפואי, שמיר, שומר, פטרוזיליה, זוטה חורפית וקיצית וכו' עדיף תמיד לגדל בעצמכם, את הרוב ניתן לזרוע בין אפריל למאי. את התבלינים שחסינים פחות לקור, אין לזרוע עד אחרי שסכנת הכפור חלפה.

כוחו של הפרח

אל תשכחו שפרחיהם של רבים מצמחי התבלין הם מועילים וגם טעימים, לכן ודאו שקל להגיע אליהם, כשאתם מתכננים את הגינה או את קווי המֿתאר שלה. שום, עירית, לבנדר, מרווה, אזוב, בבונג, רוקט, כובע הנזיר וציפורן הם כמה מצמחי התבלין שכדאי מאוד לגדל אותם.

 שנת התבלין

האביב הוא העונה לשתול מחדש את התבלינים שלכם, אם השורשים נראים כאילו הם מגיעים לתחתית העציץ.
במהלך הקיץ, החזיקו את הצמחים תחת מחסה וזכרו שגם אם יורד גשם, רק מעט מים יגיעו לעציץ ואת הרוב יהיה עליכם להשקות מדי יום.

בסתיו, הרב-שנתיים זקוקים לגיזום ניכר, כדי למנוע מהם להתפשט, ואילו בחורף, אפילו הצמחים החסינים לקור בעציצים זקוקים להגנה ממזג אוויר גרוע במיוחד. יש לכסות אותם בכיסוי חקלאי מיוחד שמגן לא רק על הצמחים, אלא גם על העציצים. זהו אמצעי זהירות הכרחי, כפי שלמדתי על בשרי, מאחר שאפילו עציצי הטרה-קוטה היקרים ביותר, האמורים לעמוד בכפור, עלולים להיסדק, אם מזג האוויר הוא קר מאוד.

אם ניתן, הוסיפו עוד הגנה למכלים שלכם, בכך שתניחו אותם במקום מוגן מפני קור החורף. אפילו המוסך עדיף על לא-כלום. השקו לעתים קרובות מאוד, והשתמשו בכמות המינימלית ההכרחית, כדי שהאדמה לא תתייבש לגמרי.

מתכונים: טרי לעומת מיובש

כשאתם משתמשים בעשבי תיבול טריים, זכרו שטעמם חלש בהרבה משל אחיהם המיובשים, כך שהיו נדיבים בכמויות התבלינים היבשים שאתם מוסיפים למתכונים. ככלל, זכרו שכפית גדושה של כל עלה יבש שקולה בטעמה לכף עלים קצוצים וטריים של אותו הצמח.

שתילה בצוותא

בנוסף על סגולותיהם הקולינריות הברורות, עשבי תיבול הם תוספת שימושית לכל גינה בעיקר כיוון שרבים מהם מהווים חברה אידיאלית, העוזרת להשתלט על עשבי פרא ומזיקים אחרים. שתלו אותם קרוב ככל האפשר לצמחים אחרים שאתם מבקשים להגן עליהם, וכך תעשו צעדים ראשונים ומוצלחים בכיוון של שליטה שימושית ואורגנית על מזיקים.

עירית, למשל, וחברים אחרים ממשפחת הבצלים עוזרים להרחיק כנימות מצמחי הקישוט הרגישים, כמו ורדים (ואם יש לכם חסה, העירית גם תשמור עליה מפני ארנבות). בצורה דומה, שתילת שום על יד שיחי ורדים אמורה להרתיע כנימות שחורות. שתילת זוטת קיץ לצד שתילי שעועית תעזור להפחית את אוכלוסיית הזבובים השחורים, בעוד שרוזמרין דוחה "אורחים" לא רצויים, כמו תולעי הכרוב וזבוב הגזר.

צמחים ריחניים ופורחים מיטיבים גם הם עם הגינה בדרכים אחרות. האזוב, המרווה, הזעתר והטימין, למשל, מושכים דבורים ופרפרים, ואלה מפרים צמחים אחרים. הם גם מושכים זבובונים, שזחליהם ניזונים מכנימות ומזיקי גינה אחרים.

עם "שומרי הצמחים" האחרים נמנים השמיר, הדוחה את קרדית העכביש, הגרניום הריחני, העוזר לדחות כנימות, והלענה, שככל הנראה נרתעים ממנה הנמלים, הכנימות, עש הכרוב וחיפושיות הפרעושים. גם הנענע מוצלחת כדוחה כל-דבר, מתולעי כרוב ועד עכברים, אך מאחר שהיא פולשנית עד מאוד, זכרו לשמור שתישאר בגבולות העציץ.

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו