תזונה מאוזנת מהי? חלק ב'
"חומרים שכדאי במיוחד להימנע מאכילתם"
קפה, תה, מלח, סוכר, ממתקים ושוקולד, חטיפים למיניהם, מזון מעובד שיש בו תבלינים, חומרים משמרים, חומרים מייצבים (נמצאים בעיקר במעדני חלב ובגלידות), מונוסדיום גלוטמט (נמצא בעיקר באבקות מרק ובמזון מוכן לחימום), ברומט ופרופיונט הסידן (מצויים בעיקר בלחם חי), פוספט וסודיום קרבונט, שמנים צמחיים מוקשים, כולל מרגרינה (נמצאים בעיקר בקרקרים ובעוגיות), צבעי מאכל, חומרי טעם וריח, תבלינים חריפים, חומץ, תחליפי סוכר כגון סוכרזית ודומיו החשודים כמסרטנים (נמצאים בממתקים רבים הנמכרים בחנויות טבע), וגם רוב סוגי תה הצמחים שיש להם השפעות תרופתיות – מלבד אלא שצוינו בפרק על הנוזלים. קראו בעיון את "האותיות הקטנות" המספרות מה מכיל המוצר, ואם תראו מילים שאינכם יודעים את פירושן – סביר שגם אלה חומרים מזיקים. לפעמים שמות החומרים המזיקים מופיעים על גבי אריזת המזון בקוד או בשפה מדעית שאינה מוכרת לנו – התעשיינים פשוט מנצלים את בורותנו.
ד"ר ג'רי ווסטין, שהיה מנהל שירות המזון במשרד הבריאות, התריע שקיימות ראיות שכל צבעי המאכל המלאכותיים, ואף חלק מן הטבעיים, הם חומרים מסרטנים או גורמים למומים אצל עוברים ולאלרגיות. לדבריו, רשימת הצבעים המותרים לשימוש בארץ כוללת צבעים האסורים לשימוש בארצות הברית ובאירופה.
ווסטין התייחס גם לבעיית החומרים הכימיים המוספים למזון, וציטט ועדת מומחים שכללה גנטיקאי, רופאים וטוקסיקולוג (מומחה לרעלים), אשר קבעה: "הקטנת החשיפה של האוכלוסייה לחומרים אלה תקטין את שיעורן של מחלות הסרטן, המוטציות, המומים המולדים והפגיעות במערכת הרבייה". הוא ציין שיש ראיות המורות על כך שחומרים אלה גורמים גם למחלות זִקנה רבות, כולל מחלות לב וכלי-דם.
הוא מנה כמה סיבות מדוע עדיין משתמשים בהם:
• כל המעבדות שבעולם גם יחד אינן מסוגלות לבדוק יותר מ-200 חומרים. עד לבדיקה ממשיכים להשתמש בחומרים שעדיין לא הוכחו כמסוכנים.
• במשרד הבריאות הישראלי אין מומחים שעיקר תפקידם להשגיח על בטיחות החומרים המוספים למזון.
• תעשיית המזון, שהתכונות הבריאותיות של החומרים הכימיים המשמשים בייצור המזון אינן בראש מעייניה, מעדיפה להשתמש בחומרים אלה לפי ראות עיניה.
יש גם להיגמל מן המחשבה שכל מה שמוכרים בחנות טבע הוא טבעי ומשפר את הבריאות ולהקפיד תמיד לקרוא את "האותיות הקטנות". להערכתי, רק 10% או 20% מן המוצרים בחנויות הטבע הם טובים, וזאת מבלי להזכיר את שלל הוויטמינים וצמחי המרפא שעלולים אף לגרום לנזק. אחוז המוצרים הטובים עולה בחנויות המשווקות גם פֵּרות וירקות אורגניים.
נזקי המלח והסוכר
המלח והסוכר מופרשים מן הגוף באטיות ובכמויות קטנות. גופנו בנוי לחסוך בהם, כיוון שהם חיוניים לצרכיו ובדרך כלל אין הם מצויים בעודף בטבע. העודפים הנותרים בגוף בגלל צריכת היתר בתרבות שלנו יוצרים לחץ על הכליות והזעה מוגברת, הגורמת לאיבוד מינרלים נוספים יקרי ערך. הכמויות שאינן מופרשות גם לאחר המאמץ הרב מצטברות בתאים וגורמות בהם לצבירת נוזלים ולהזדקנותם המהירה.
בירקות יש, באופן טבעי, מלחים אורגניים בכמות מספקת, ואין כל צורך בתוספת. באשר למלח בלחם, בגבינה לא מלוחה ובמיונז ביתי – כמותו קטנה, ולכן מוצרים אלה מותרים גם לסובלים מיתר לחץ-דם. כל המלחה נוספת גורמת לצבירת נוזלים על כל נזקיה.
הסוכר נמצא בכמות מספקת בפֵרות טריים – אך אין להגזים באכילתם, ובעיקר לא להרבות בצריכת פֵּרות מיובשים, כדי לא להעמיס עודף סוכר על הגוף.
צוות חוקרים מקליפורניה הגיע למסקנה שהסוכר גורם לעלייה באלימות. המחקר נערך בעשרה בתי-כלא, והשתתפו בו 3400 אסירים ואסירות שהסכימו לוותר על כל תוספת סוכר במזון. התוצאות הראו ירידה תלולה ברמת האלימות של האסירים.
לחובבי המסעדות הסיניות כדאי לדעת שהמזון והרטבים שם מכילים הרבה מלח, סוכר, תבלינים חריפים, מונוסודיום וחומץ, שכל אחד מהם בנפרד מזיק ביותר. כדאי גם לדעת שסוכר, קמח לבן ובישול ממושך הם הגורמים העיקריים לבריחת סידן מן הגוף, וכי תה, קפה וקוקה קולה מפריעים לספיגתו.
פרופ' ברוך מודן, מנכ"ל משרד הבריאות לשעבר, אמר ב-1986 בטלוויזיה שהמחקרים מוכיחים כי תזונה המבוססת על פֵּרות וירקות מונעת מחלות קשות. הוא אף טען שחייבים לסבסד פֵּרות וירקות כדי לחסוך בהוצאה הלאומית לבריאות. כדאי להוסיף לדבריו שהסבסוד צריך להיות במיוחד למזון אורגני, בגלל הריסוסים והדשן הכימי שנזקיהם כבר הוכחו במחקרים שונים. גם ווסטין הסתמך על מחקרים אלה ואמר כי "שימוש לא מבוקר בחומרי הדברה הוא בין גורמי הסרטן בישראל".
בארץ הוקם ארגון לצרכנות אורגנית, שכדאי להצטרף אליו ולשלם דמי חבר, המאפשרים בדיקות של התוצרת האורגנית.
"ג'אנק פוד"
בתרגום מילולי – "מזון זבל". הכוונה למזון מהיר הנמכר בדוכנים או במסעדות של אוכל מוכן מראש, לשתייה קלה לסוגיה, ולעוגות וממתקים.
בארצות הברית אובחנה מחלה קשה אצל צעירים שנוהגים לאכול מזון רב-קלוריות חסר ערך תזונתי, כמו פיצות, צ'יפס, כעכים (בייגלך), המבורגר, קוקה קולה, חלב מעובד, משקאות קלים וממתקים. המחלה דומה לברי-ברי (מחלה קשה הנגרמת ממחסור בוויטמינים ומתפתחת מאכילת אורז לבן בלבד). המחקר הצביע גם על נזקים באישיות – תוקפנות, עצבנות, חוסר ריכוז – וחלק סבלו גם מכאבי בטן, מחוסר שינה ומחלומות בלהה.
בסוף שנות השמונים של המאה העשרים פתח ארגון הבריאות של האו"ם במערכה נגד מגֵפה של התקפי-לב בעולם השלישי, הנובעת מאימוץ הרגלי חיים ואכילה מזיקים. ד"ר קיהומבו תיירו, יו"ר ועדת האו"ם, אמר שמזון רווי שומן, צריכת מלח ואלכוהול וחוסר פעילות גופנית הם שילוב קטלני, שאם מוסיפים לו גם טבק התוצאה היא אסון.
במאמר "תפקיד הדיאטה והתזונה בסרטן", שפורסם בכתב העת CANCER
(כרך 58, מס' 8, 15.10.86) מטעם האגודה האמריקאית לסרטן, צוינו העובדות האלה:
ניסויים ומחקרים אפידמיולוגיים שנערכו בשנים האחרונות מצביעים על כך שתזונה גרועה היא גורם מכריע במקרי מוות מסרטן, אשר בארצות הברית בלבד הגיעו לחצי מיליון נפש בשנה. השמנת יתר, צריכת שומנים גבוהה, תכולה נמוכה של סיבים במזון (הנמצאים בדגנים מלאים, בקטניות, בירקות ובפֵרות), חוסר בפֵרות ובירקות המכילים ויטמינים A ו-C – כל אלה זוהו כגורמי סיכון.
המערכת השלֵמה של מנגנוני העיכול המעורבים בדבר עדיין אינה ידועה, ועל כן אי אפשר להצביע על הקשר הסיבתי. קיימת הסכמה בין המומחים באשר לנתונים עצמם, אך לא לגבי השאלה האם הידע שבידינו די בו כדי להמליץ לציבור על שינויים בתזונה. חלק מהחוקרים חושבים כי כל עוד אין מידע מוחלט על השפעת התזונה אין הם רשאים לייעץ לציבור בנושאים אלה; מדענים אחרים סוברים שזכות הציבור לדעת גם תוצאות של מחקר מסקנתי אם הוא עשוי להשפיע על בריאותו.
האגודה האמריקאית, במאמציה המתמשכים למניעת סרטן, גורסת שהעובדות הקיימות, על אף שעדיין אינן חד-משמעיות, מבוססות דיין כדי להביאן לידיעת הציבור הרחב. כיוון שהעקרונות העולים מהמחקרים תואמים את מה שנחשב היום כתזונה נכונה יצאה האגודה נגד הכנת מזון בדרך מזיקה, כדוגמת המלחה, שימור ועישון מזון, וכן נגד צריכת אלכוהול ושומן, והמליצה על אכילת פֵּרות וירקות ומזון עשיר בסיבים.
בדיקות שנעשו לגבי תפוצת סוגי סרטן שונים בקרב אוכלוסיות שיש בהן מנהגי תזונה אופייניים, הצביעו על קשר שאי אפשר להתעלם ממנו בין סרטן לתזונה, וחוקרים בעלי תחושת אחריות ציבורית אינם יכולים להימנע מלהתריע על כך.
בגישה המדעית נוהגים לבודד בעיות ולבדוק כל אחת בנפרד. כך גם בוחנים כל מחלה ניוונית בנפרד, מתוך מחשבה שלכל מחלה יש בהכרח גורמים שונים זה מזה, ובהנחה שלמרות השוני בין בני אדם תנאים זהים יובילו למחלות זהות.
אולם עובדות החיים מוכיחות שתנאים גרועים דומים גורמים אצל כל אחד מאתנו לתהליכים בריאותיים שונים, בגלל ההבדלים בתורשה ובהיסטוריה הרפואית. אורח חיים זהה עלול לגרום אצל אדם אחד לסרטן, אצל השני לסוכרת ואילו השלישי יסבול מלחץ-דם גבוה או מהתקף-לב. לכן הבדיקה אינה צריכה להתמקד בנתונים הגורמים לסרטן דווקא, אלא בתנאי חיים היוצרים כשלים בריאותיים והמביאים למחלות ניווניות בכלל.
תכנון מחקר כזה עלול להיות קשה יותר, אך חשיבותו להבנת הבריאות היא מכרעת. בינתיים, עד שייערכו מחקרים שישכנעו את הציבור שרק אורח חיים נכון מונע מחלות, אנשים אינם משנים את דרכם. אישה, שבעלה היה מעשן כבד ונפטר מהתקף-לב בגיל צעיר למדי, סיפרה לי שהוא נהג לומר לרופאו: "אם תגיד לי שעישון הוכח ב-100% כגורם התקף-לב, אפסיק לעשן". והיא הוסיפה בעצב מהול בכעס: "הרופא היה ישר, וציין שההוכחות המדעיות אינן חד-משמעיות".
לסיכום אצטט מדבריו של פרופסור רוזן, ששימש יו"ר כנס בין לאומי של מומחים לסרטן בדרכי העיכול בשנת 1989: "בארצות הברית הוכח שטבעונים ואנשים שאינם אוכלים בשר ואינם מעשנים חיים שנים רבות יותר, וכי שכיחות הסרטן אצלם נמוכה".
