eat well


הרשמו לניוזלטר שלנו ותקבלו בדואר אלקטרוני מהדורה עשירה במידע חם ובטיפים אודות תזונה בריאה

*email:
*
 

לעולם לא נשתמש בכתובת הדואר האלקטרוני שלכם חוץ מאשר לצורך משלוח הניוזלטר שלנו!


 

רעב הפסיכולוגי והלפטין

Bookmark and Share
רעב (istockphoto)
רעב (istockphoto)

רעב

כיום מהווה הרעב דחף לאכילה רק בקרב מעטים מתוכנו. את מקום הרעב תופסים איתותים אחרים כמו אירוע חברתי, הזמנת מקום במסעדה, או רגשות כגון שעמום, דיכאון, חרדה או לחץ. רבים ממטופלי אינם חווים כלל תחושת רעב. הם אפילו מודים בכך ללא כל בושה: "אני לא זוכר מתי הייתה הפעם האחרונה שהייתי רעב".

אולם עלינו לחוש רעבים במקצת כל 3 שעות בערך – לא תחושת רעב קשה, אלא תזכורת לכך שהגוף מוכן עכשיו לתדלוק מחדש. תחושה קלה של צורך לאכול משהו כל כמה שעות, מעידה על מאזן נכון של הורמוני הרעב בגוף. מי שאינו חש רעָב, אוכל ברוב המקרים יותר מדי.

כמה הורמונים מייצרים את תחושת התיאבון; המחקר המדעי החל זה עתה לחקור אותם. בעתיד תשמעו לבטח הרבה יותר על לפטין (leptin), גרלין (ghrelin), אדיפונקטין (adiponectin), אובסטטין (obestatin) והורמונים נוספים שטרם נתגלו.

המחקר טוען שלהורמונים השפעה עצומה על המערכת החיסונית, ושתחושת הרעב היא אחת הדרכים שבה נותן לנו הגוף לחוש את מידת תפקודה של המערכת החיסונית.

ללפטין, למשל, חלק מכריע בשמירת משקל. הוא "עוצר" את התיאבון ומודיע למוח שאכלנו מספיק. לפטין גם מגביר את חילוף החומרים וגורם לשריפה גדולה יותר של קלוריות. לכן עשויים היינו לחשוב שנוכחות גבוהה של לפטין היא דבר טוב – נדמה שכל דבר המפחית תיאבון ומגביר חילוף חומרים יעודד גם הרזיה.

אולם במציאות, רמת הלפטין נמוכה אצל אנשים רזים וגבוהה אצל בעלי משקל-יתר. עובדה זו נשמעת הגיונית כשמבינים שלפטין מיוצר על-ידי תאי שומן, ושמטרתו לווסת את התיאבון והמשקל. לכן, אם מוסיפים משקל (שומן), מיוצרת כמות גדולה יותר של לפטין, יורד התיאבון וגובר חילוף החומרים. תהליך זה מעודד את הגוף להשיל מעליו קילוגרמים ולחזור למשקלו המקורי.

לעומת זאת, כשמרזים יורדת רמת הלפטין, אך אז גובר התיאבון ומואט חילוף החומרים. תהליך זה גורם לגוף להחזיר את המשקל שאיבד ולשוב מחדש לנקודת ההתחלה. בטוחני שרבים מכם מכירים דפוס זה; זהו תהליך מגן מובנה שנועד לשימור המשקל בנקודה קבועה.

המחקר מצביע על השפעתו העצומה של לפטין על המערכת החיסונית – דהיינו הפעלת המערכת. וכך יוצא שהמערכת החיסונית של אנשים רזים, בעלי רמה נמוכה יותר של לפטין, מופעלת פחות, בעוד שלבעלי משקל-היתר, שרמת הלפטין שלהם גבוהה יותר, הפעלה חיסונית גבוהה יותר – והם יסבלו קרוב לוודאי מבעיות רבות יותר שמקורן במערכת החיסונית, כגון דלקת מפרקים, סוכרת, מחלת לב, יתר לחץ דם וסרטן.

עתה מבינים אנו שהפעלה חיסונית הנגרמת על-ידי לפטין והורמוני רעב אחרים, היא אחד הגורמים העיקריים לכך שהשמנת-יתר קשורה במחלות כה רבות.

למידע נוסף אודות הספר "מערכת חיסונית מאוזנת" בהוצאת פוקוס

בואו לדבר על זה בפורום תזונה בריאה

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים