להפחית בחלבון מן החי: מדוע, כיצד ומה

לאהוב את המזון החדש, צילום: 123RF

אני נכנס לפייסבוק כמעט מדי יום וכולם יודעים שאני נוהג להתיש את קוראיי בענייני מזון ובריאות. אחד הדברים שלמדתי מתוך קריאת התגובות לפוסטים שאני מעלה הוא שכאשר מישהו מאמין במשהו, בכל מאודו, הוא לא ייתן לעובדות לבלבל אותו. למדתי גם שמכל הדברים שיש לנו דעה עליהם, הדעות שלנו לגבי מה שאנחנו צריכים לאכול הן המושרשות ביותר. למעשה, קל יותר לדבר על דת מאשר על מזון. אנשים "מאמינים" בתפריט שלהם וטוענים שהבחירות שלהם הן הגיוניות, ואין זה משנה לכמה ידע הם נחשפים. אחת הסיבות שבגללה אנשים מגינים על התזונה שלהם בצורה כה החלטית היא שקשה מאוד לשנות אותה. כוח ההרגל הוא חזק אצלנו ואנחנו נוטים לאכול את אותו האוכל שעורר בנו נחמה במשך כל חיינו. כאשר אני משוחח עם מטופליי על דיאטה, הם אומרים לי לא פעם כמה טעימים ההמבורגרים. כשאני מדבר על מזון כמו ברוקולי, הם מגיבים מיד באופן אוטומטי באמירה שהם אינם אוכלי ירקות ולא יכולים להעלות בדעתם לאכול ברוקולי. זה עניין של מרקם, הם אומרים לי.

אחרי שנים רבות שבהן עזרתי לאנשים לשנות את התזונה שלהם, אני עדיין מופתע באיזו קלות אנו כולאים את עצמנו בתפיסות מסוימות. בעיניי הן דומות יותר למחסומי חשיבה. לא נולדנו עם טעמים מסוימים. כל האמונות, ההעדפות וההרגלים שלנו אינם אלא תוצאה של התניה, תכנות חברתי ותלמים שנחרשו במרוצת הזמן עקב מחשבות ופעולות חוזרות ונשנות במהלך כל חיינו.

אנחנו אפילו לא מי שאנו חושבים שאנחנו. ראיתי אנשים ששינו את חייהם מקצה לקצה וקראו תיגר על כל מה שחשבו שהם יודעים על עצמם. אנשים שאהבו לרבוץ כמו בטטה על הספה ולאכול מזון מהיר הופכים לספורטאים שמתלהבים מתפוחי עץ וחסה. אולי אתם צריכים לראות זאת במו עיניכם כדי להאמין, אבל אני בר מזל מפני שאני זוכה לראות שינוי כזה בכל יום.

אני עצמי יכול לשמש דוגמה טובה למהפך כזה. במהלך 35 השנים הראשונות לחיי הייתי חובב המבורגרים. אני לא זוכר שאי-פעם במשך כל הזמן הזה אכלתי ירקות. לו הציעו לי להוסיף ברוקולי לתפריט שלי, אני בטוח שהיו יכולים לראות מיד את המחשבות החוסמות שלי בפעולה. הייתי פשוט עונה שאני אוכל רק בשר ולא אוהב ברוקולי. אני מבין כמה קשה להשתנות וגם כמה קל זה יכול להיות, ברגע שיש לנו אומץ להתמודד עם האמונות המגבילות ועם ההגדרות העצמיות שלנו.

לא השתניתי כך סתם, כמובן. נתקלתי במציאות מפחידה; הבריאות שלי הידרדרה אף שנחשבתי לסמל הבריאות. כשהייתי צריך להתמודד עם הרעיון שאמות מוקדם בהרבה מכפי שציפיתי, התחלתי לעיין במחקרים שהזכרתי בספר הזה. המדע, כפי שהראיתי לכם, היה חד-משמעי: היה לי ברור שאם אני רוצה לעצור את הצעידה שלי במסלול המחלות והמוות בטרם עת, עליי לשנות את התפריט שלי לחלוטין. אני זוכר היטב שקראתי מאמר מצוין על ההשפעות של תפריט טבעוני על המערכת ההורמונאלית. במחקר נמצא שתזונה טבעונית קשורה להפחתה בסרטן, השמנת-יתר ומחלות לב. בדיון ציין המחבר שהנתונים היו כה משכנעים שהחליט להפוך לטבעוני. בסיום המאמר הוא כתב: "אני חושב שהאיסור האחד והיחיד 'אל תאכלו מוצרים מן החי' יכול לעשות יותר עבור בריאות העולם מכל החוכמה האטומה שבכל הספריות הרפואיות בעולם" (McCarty 1999). זה ממש הדהים אותי, שחוקר יכול להשתכנע עד כדי כך מנתונים שישנה את הרגלי האכילה שלו. באותו זמן עדיין לא התלהבתי מהרעיון. אף שמצאתי בזה פתרון למשבר הבריאות שחוויתי, הרגשתי יותר ייאוש מאשר תקווה, יותר דיכאון מאשר התרגשות. הייתי חייב לשנות את התפריט שלי; הייתי צריך לוותר על כל מה שנהגתי לאכול ולעבור לכל מה שלא תיארתי לי שאי-פעם אכניס לפי. לכן עכשיו אני רוצה להתמקד בשאלות "מדוע", "מה" ו"כיצד" בעניין המעבר לתזונה טבעונית. אציין את העקרונות ואת הטקטיקות שהשתמשתי בהם לא רק כדי לשנות את התפריט שלי, אלא גם כדי לאהוב את המזון החדש הזה. ומכיוון שעזרתי בעצמי לרבים ממטופליי ללכת באותה הדרך, למדתי הרבה על הצעדים הנכונים שעוזרים לאנשים לצאת מההתמכרות שלהם לחלבון ולקבל על עצמם מזון מן הצומח. אם אתם מוכנים לפעול למען בריאותכם, פרק זה והפרק הבא הם החלקים של הספר שבהם אראה לכם כיצד לשנות את החשיבה, התפריט וגורל הבריאות שלכם. אם תרצו לשנות משהו חשוב, עליכם לשאול את שלוש השאלות הבסיסיות הבאות וגם לענות עליהן:

1. מדוע שאשתנה?
2. מה עליי לשנות?
3. כיצד צריך לבצע את השינוי?

בכתבות הבאות בנושא תקבלו תשובות מפורטות על כל השאלות האלו.

ד"ר גארת דיוויס, מתוך ספרו מיתוס החלבון

רוצים לדבר על הכתבה? היכנסו לעמוד הפייסבוק שלנו