eat well

הגורם היום-יומי שמעודד הפרעות קשב אצל ילדים

Bookmark and Share
רמות הקורטיזול בדם משפיעות על אזור קליפת המוח הקדם מצחית, ככל שהן גבוהות יותר כך נפגע תפקודו. זהו אחד החלקים במוח הקשורים להפרעות קשב וריכוז. מה פוגע בו ומה שומר עליו?
מה הבעיה בתמונה הזו?, צילום: 123RF
מה הבעיה בתמונה הזו?, צילום: 123RF

הגורם היום-יומי שמעודד הפרעות קשב אצל ילדים

מה היה לנו בכנס הפרעות קשב וריכוז? חלק ג

בשתי הכתבות הקודמות שמסכמות את הכנס בנושא הפרעות קשב וריכוז שנערך בחסות EatWell והוצאת פוקוס, דנו בגישה התזונתית לטיפול בהפרעות קשב ובגורמים, באבחון ובטיפול בהפרעות אלו. בפרק זה אביא את דבריו של ד"ר מוטי לוי, שדיבר בכנס אודות הנזקים שנגרמים למוח בעקבות צפייה מוגברת במסכים.

המוח האנושי

כל מח הוא ייחודי לאדם שמשתמש בו – יש אינדיבידואליזציה של הקשרים העצביים במוח שהולכים ומתפתחים במשך החיים. כל אחד בהתאם לאופן בו הוא משתמש במוח שלו יפתח מערכת ייחודית של קשרים עצביים במוח. אצל מתמטיקאים תהיה עליה בצפיפות החומר האפור באזור מסוים, אצל נהג מונית יהיו שינויים מבניים הקשורים לניווט וזיכרון, מוחם של שחקני כדורסל יתפתח גם הוא בהתאם לעיסוק המיוחד והניסיון שצברו ואף אצל מוזיקאים יופיעו הבדלים בינם לבין עצמם.  

 PFC – קליפת המוח הקדם מצחית 

קליפת המוח הקדם מצחית היא האונה הבודקת את כל המשאבים הפנימיים במוח ומחליטה כיצד הם יקדמו אותנו להשיג את מטרתנו. אונה זו מאפשרת גמישות מחשבתית ומעורבת בתפקודים מחשבתיים גבוהים. האזור נחשב למקור של פעולות רצוניות ואחראי לאיתור יחסי סיבתיות בין אירועים. הוא מעורב גם בהערכת ההתקדמות לעבר המטרה שהצבנו לעצמנו ובוחן האם ההתנהגות מתאימה להקשר שבו היא מתבצעת.

סטרס, קורטיזול והאונה המצחית

פגיעה פיזית באזור קליפת המוח הקדם מצחית גורמת לתגובות אימפולסיביות וקשיים בקבלת החלטות. גם פגיעה בתפקוד של הקולטנים לדופמין (הנמכה בגירוי) תפגע בתפקוד התקין של אזור זה במוח.

קורטיזול הוא הורמון סטרס הישרדותי שרמתו כיום בדם גבוהה רוב הזמן בגלל שאנו שרויים במתח מתמיד. רמות הקורטיזול בדם משפיעות על אזור קליפת המוח הקדם מצחית, ככל שהן גבוהות יותר כך יורד הנפח שלו ותפקודו נפגע. זה אחד החלקים במוח הקשורים להפרעות קשב וריכוז. סטרס גורם להפרשת קורטיזול במנגנון הסתגלותי. מחקרים הראו כי ילד הנמצא בפעוטון מפריש פי שניים יותר קורטיזול מאשר ילד הנמצא בבית, בסביבה בטוחה ומוגנת, עם אחד מהוריו. ילדים קטנים שחשופים למדיה גם יפרישו יותר קורטיזול, ברגע שהם יושבים מול המסך כבר עולות רמות הקורטיזול בדמם. רמות קורטיזול גבוהות פוגעות ביכולות הלימוד, ביכולת ההסתגלות של האונה הקדמית ומעצימות אימפולסיביות וחוסר שליטה. חשיפה יומיומית לרמות סטרס, גם אם זה לזמן מוגבל של כמה שעות גורמת לשיבוש מנגנון הבקרה הממונה על הפרשת הקורטיזול.


ד"ר מוטי לוי, צילום: מערכת איטוול

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "Eatwell" ישירות לפייסבוק שלכם 

ההיפוקמפוס והאמיגדלה

ההיפוקמפוס, הוא אזור בקליפת המוח הממוקם בתוך האונה הרקתית ולו תפקיד משמעותי בתפקוד המוחי הקשור לתהליכי למידה. גם הוא נפגע כתוצאה מרמות קורטיזול גבוהות בדם.
האמיגדלה היא מבנה דמוי שקד הנמצא בעומק האונה הרקתית התיכונה. חלק זה של המוח שייך למוח קדום יותר וקשור לתהליכים בהם יש תגובות רגשיות למצבי סכנה ובעיקר פחד ותוקפנות. "הילחם או ברח" זה בדיוק שם!!! האמיגדלה משתתפת בתגובות התנהגותיות, אוטונומיות והורמונאליות על גירויים רגשיים, היא מופעלת ע"י קורטיזול והוא מעצים את פעולתה. ההיפוקמפוס והאמיגדלה עובדים בשיתוף פעולה. 

זמן מסך

כל מי שיש לו ילדים יודע כמה הנושא הזה כאוב... מה קורה כאשר אנו צופים במסך? המסך פולט אור קורן ומרצד בקצב שינויים גבוה של 100 הרץ. המבט מקובע לנקודה אחת וזה גורם לאיבוד תנועת העין והמיקוד. תוך 30 שניות אנו עוברים מגלי בטא שמקורם בקליפת המוח ומופיעים בזמן שאנו עירניים לגלי אלפא שמקורם בתלמוס ונכנסים למצב פחות ממוקד בתדר האופייני לאדם שעיניו עצומות.

ילדים  וצפייה בטלוויזיה

ילדים צופים כיום בטלוויזיה כ-6.5 שעות בממוצע ליום וזה עדיין לפני שפתחו את המחשב והסמרטפון שלהם. הם מבלים מול המסך יותר שעות מאשר בבית הספר, כ-60 שעות שבועיות בממוצע. ליותר מחצי מהילדים מכשיר טלוויזיה בחדר וחלק גדול מהם צופה ללא הגבלה ואף גולש שעות רבות באינטרנט. בני נוער בגיל העשרה צוברים 18 שעות מסך ביום, עובדה זו בפני עצמה יכולה לגרום להפרעות קשב וריכוז. אדם ממוצע יושב בערך 10 שנים מחייו מול הטלוויזיה, חשבו איזה בזבוז זמן משווע. צפייה בטלוויזיה גורמת נזק לילדים שלנו. היא מעלה את רמת הקורטיזול בדם והם מסתגלים לרמות קורטיזול גבוהות. אם לא יקבלו גירויים חזקים יחושו שמשעמם להם. ההורים מחוסר ידע ממלאים את היום של הילד ב"קורטיזול" כדי שלא ישעמם לו חס וחלילה. הבעיה חמורה עוד יותר במשחקי מחשב אלימים. בצפייה בטלוויזיה או בגלישה ברשת נחשפים הילדים שלנו עד גיל 13 ל-100,000 מעשי אלימות 8,000 מעשי רצח וכל זה בארבע שעות צפייה יומיות. נתונים מחרידים לכל הדעות, לא פלא שהאלימות בחברה המודרנית רק מתגברת.

אז מה עושים?

רוב ההורים היום אינם מגבילים את שעות הצפייה בטלוויזיה של ילדיהם ואין להם שום מושג למה הילדים בכלל חשופים. על מנת להתמודד עם הבעייה חשוב לא להכניס להם מסכים לחדר, מחשב או טלוויזיה, ברגע שזה בחדר מאבדים על זה את השליטה. כולנו יודעים שזה לא קל ולאף אחד אין פתרון קסם לבעיה זו. צריך להתמודד למען בריאות הילדים שלנו.

ועוד כמה סטטיסטיקות קשות

צפייה בטלוויזיה לילדים עד גיל 3 עלולה לפגוע בתפישת המציאות שלהם, האטת ההתפתחות המוטורית, פגיעה בראייה ופגיעה בדיבור בשל החשיפה לקול המכני שבוקע ממנה. קצב האירועים מהיר מידי וגורם להם לקושי לשבת בריכוז בגן שם הכל קורה לאט יותר ואין "אקשן" כמו בטלוויזיה.  בגיל צעיר אין להם שיקול דעת מפותח ויש חשש שהם יחקו את המציאות המדומה אותה הם רואים בטלוויזיה.

ילדים גדולים יותר (עד גיל 7), היושבים שעות ארוכות מול המסך, חוסר תנועה פוגע בהתפתחות המוטורית שלהם ויכול להוביל לכך שהתנועה שלהם תהייה לא מסונכרנת, איטית או כבדה. חיקוי המציאות הטלוויזיונית גורם לאנשים למעשי טירוף, אלימות וחוסר אמפטיה ואף לקשיים חברתיים. חשוב להזכיר את הצורך בסיפוק מיידי והקושי שנוצר בדחיית סיפוקים וכמובן הפרעות קשב וריכוז.

ובני הנוער שלנו?

התוצאות בשטח מדברות בעד עצמן: חוסר בתנועה ופעילות גופנית, תזונה לא בריאה והשמנת יתר, התנהגות אלימה, עלייה בצריכת סיגריות ואלכוהול ואף חיקוי התנהגות מינית כפי שהיא נצפית בטלוויזיה. במוחם של ילדים שהתמכרו למסכים חלים שינויים ואף נמצא קשר בין רמות שונות של אוטיזם לבין צפייה במסכים מגיל צעיר.

חשיבות התנועה ותקשורת בין אישית

ילד בגילאים 4-7 עושה ביום 32 ק"מ אם לא מפריעים לו או אם איננו מרותק למסך הטלוויזיה. כאשר הילדים חשופים למסך הטלוויזיה שעות ארוכות רמות הקורטיזול הגבוהות שמופרשות בגופם פוגעות באונה הקדמית. רמות הדופמין יורדות, ההיפוקמפוס נפגע ונוצר קושי לשבת וללמוד. בטלוויזיה אנו חשופים לפרסומות המכוונות אותנו לתזונה קלוקלת ומתועשת, שתיית אלכוהול ועישון סיגריות. אנו עלולים לחקות את הדמויות שאנו רואים בסרטים ולאמץ לעצמנו דפוסי התנהגות מעוותים.

בסיטואציות רגילות של מפגשים אנושיים אנו שומעים את המילים והטון בו הן נאמרות, שפת הגוף שלנו באה לידי ביטוי וגם מגע פיזי וקשר עין הם חלק מן המשוואה שנקראת תקשורת בין אישית. כל הללו אינם קיימים במציאות אותה אנו רואים על מסך הטלוויזיה השטוח תרתי משמע ולכן יש עליה בסיכון לפתח אוטיזם בגלל עלייה בשעות הצפייה במסך.

לאן מובילה אותנו תרבות המסכים?

ככל שירבו בצפייה במסך כך עולה הסיכוי של ילדים לפתח הפרעת קשב וריכוז וגם נטייה לאלימות. איבוד החמלה והרצון לעזור לזולת, ירידה ברגישות לסבל האחר, דרך מחשבה אלימה המלווה לא פעם בהתנהגות אלימה, מסתובבים עם מחשבות אלימות ולומדים שכוח זה טוב. משחקי וידאו הם אסון לילדים ויש הרבה מחקרים שמצביעים על כך. ידוע כי אנשי "עמק הסיליקון" בארה"ב שהכי מצויים בטכנולוגיות המודרניות מרחיקים את ילדיהם מן המסכים ככל האפשר. הם מודעים היטב לנזקים האדירים הנגרמים לילדיהם.

בטכנולוגיה המודרנית יש יעילות בעיבוד אינפורמציה אבל הקשבה מעטה וקצרה. אין סבלנות לקרוא טקסטים ארוכים, הכל מתומצת לאיקונים שאמורים להביע רגש בקיצור. אמפתיה נמוכה, אגרסיה, קושי ביצירת קשרים חברתיים ומרדף מתמיד אחרי תחושות סנסוריות חזקות.

ד"ר מוטי לוי ממליץ למנוע מילדים עד גיל שלוש חשיפה למסכים מסוג כל שהוא, לדאוג שלא יהיה להם מחשב בחדר ושיעסקו בפעילות פיזית וגופנית.

עוד כמה נתונים סטטיסטיים

מכשיר טלוויזיה בחדר מעלה משמעותית את זמן הצפייה ולכן ההמלצה היא כמה שניתן לא להכניס טלוויזיה לחדרי הילדים. כ- 30% מהילדים אוכלים לפחות ארוחה אחת ביום מול המרקע, תופעה מזיקה נוספת שכדאי למנוע ככל האפשר. משחקי וידיאו מעודדים התנהגות אלימה, מחשבה אלימה, רגשות אלימים, עליה בדופק, ירידה באמפטיה ובנכונות לעזור לזולת. בשנים האחרונות חלה עליה תלולה בצריכת ריטלין בשל הקושי של מערכת החינוך להתמודד עם הקשיים של התלמידים וחוסר היכולת של ההורים לספק להם את התמיכה לה הם זקוקים.

טיפולים אפשריים שהוא מציע לשיפור הקשב והריכוז הם בין השאר תזונה תומכת, צמחי מרפא, עיסוי, דיקור סיני וביו-פידבק. צריך לפתח את הדמיון של הילדים ולשם כך יש לצמצם זמן מסך ולהמעיט בטכנולוגיה.

אילת אופיר, מטפלת בכירה באיור וודה והרבליסטית קלינית
ayeletoffir@gmail.com

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
תגובות
1. 
כתבה מצויינת
תודה רבה (18/07/2016 10:12:01)
2. דלית (18/07/2016 10:43:45)
3. שי קריאף (20/07/2016 23:44:36)
דרונט בניית אתרים