eat well

"האמת על בלוטת התריס" סיקור הכנס – חלק א

Bookmark and Share
"מי עדיין סובל מתסמינים?" שאל מנכ"ל פוקוס ד"ר שאול טל, בפתיחת הכנס שיוחד לבלוטת התריס. כמות הידיים המורמות לא הותירה ספק
תמונה: 123RF
תמונה: 123RF

"האמת על בלוטת התריס" סיקור הכנס – חלק א

28.4.17, מרכז דוהל, תל אביב

"מי עדיין סובל מתסמינים?" שאל מנכ"ל פוקוס ד"ר שאול טל, בפתיחת הכנס שיוחד לבלוטת התריס. כמות הידיים המורמות לא הותירה ספק. ישנם אנשים רבים שלמרות שאובחנו וטופלו ע"י הרפואה הממסדית, עדיין סובלים מתסמינים רבים הנלווים לאי סדרים בבלוטת התריס. ד"ר טל שהגדיר את עצמו כ"בוגר בלוטת התריס", מכיר את הנושא מקרוב. הוא עבר תהליך ריפוי שנמשך למעלה מ-13 שנה, שכלל שינוי מקיף באורחות חייו – עם אוריינטציה לטבעונות, עיסוק בפעילות גופנית והפחתת סטרס, עד שהצליח להימנע מהצורך בנטילת תרופות.  

חלקו הראשון של הכנס עסק בהסבר לגבי אופן פעילותה של הבלוטה, פענוח בדיקות דם וכד'. בעוד חלקו השני התייחס להיבט התזונתי, הרגשי והנפשי בטיפול בבלוטת המגן וכן שימוש בצמחי מרפא.

"מדוע בלוטת התריס שלנו אינה מאוזנת"
ד"ר ישראל יפה

הראשון להרצות היה ד"ר ישראל יפה, ששאל את שאלת השאלות – איך ייתכן שאנשים רבים הנוטלים טיפול תרופתי לא חשים טוב? איך זה שאנשים לא מעטים מדווחים על בדיקות דם "תקינות" וסובלים מסימפטומים כדוגמת: עייפות, עלייה במשקל, נשירת שיער, תנודות במצב הרוח, עור יבש ונפיחות בפנים, אנמיה, בצקות, בעיות שינה (סימפטומים אופייניים לתת פעילות)? כדי לענות על התשובות לשאלות הללו יש להבין את המנגנון של פעילות בלוטת התריס, כמו גם מערכות ואיברים אחרים הקשורים קשר הדוק לבלוטה.

ההיפותלמוס שבמוח מייצר הורמון בשם TRH, המאותת לבלוטת ההיפופיזה (יותרת המוח) לייצר הורמון בשם TSH. הורמון זה מגרה את בלוטת התריס וגורם לה להפריש שני הורמונים תירוקסין T4 ו- 3T.

4T הוא הורמון לא פעיל. כדי שיהפוך להורמון הפעיל 3T הוא צריך לעבור המרה בכבד (80%) ובמערכת העיכול (20%). לכן אם קיימת בעיה בכבד או במערכת העיכול, הדבר ישפיע על תהליך ההמרה והיכולת שלנו לנצל את ההורמונים בצורה אופטימלית. הוכחה טובה לכך, ניתן למצוא ב"פרשת האלטרוקסין" שארעה בשנת 2011, בה נעשה שינוי בהרכב התרופה ששווקה בישראל, דבר שגרם להשפעה על יכולת הספיגה של ההורמון 4T וגרר תופעות לוואי קשות.

סיבות נוספות הן כבד עמוס או שומני, מחסור באנזימי כבד, רמות גבוהות של אסטרוגן, סטרס שמשפיע על בלוטת האדרנל, חוסר בוויטמינים (ויטמין D, סלניום, ויטמין B), הפרעות עיכול ועוד.
כך למשל, הרבה נשים סובלות מעודף של אסטרוגן (עקב חשיפה לבשר אדום, חלב, מוצרי פלסטיק, מים, חומרי ריסוס, גלולות נגד הריון) שמדכא את פעילות בלוטת התריס.

גם התפקוד של בלוטת האדרנל (יותרת הכליה) ממלא תפקיד חשוב בבריאות בלוטת התריס. כאשר קיימת האטה בתפקוד בלוטת התריס הדבר ישפיע על בלוטת האדרנל, ונחווה תופעות של אנרגיה נמוכה, חרדה ודיכאון, משקל עודף, עייפות, שומן בטני (לגוף אין מספיק אנרגיה לשרוף שומן), כאבי פרקים, היפוגליקמיה ועוד. במצבים מסוימים ניתן לטפל בבלוטת האדרנל בעזרת הידרוקורטיזון (שזהה מבחינה כימית לקורטיזול שמיוצר ע"י האדרנל) ומסייע גם לירידה במשקל.
תסמונת המעי הדולף – תסמונת המעי הדולף הינה תופעה אשר מאפשרת למזון מעוכל להיכנס ממערכת העיכול למחזור הדם, שם עשוי להישאר 30 יום ולגרום להתפתחות נוגדנים ומחלות אוטואימונית. לכן למשל מומלץ להימנע ממזונות כגון גלוטן ואחרים. במידה ולא נטפל בנוגדנים הם עשויים לגרום למחלות כגון: דלקת מפרקים שיגרונית, לופוס (זאבת), פיברומיאלגיה ועוד. לכן חיוני להפחית רמות נוגדנים לפני שיחוללו נזק באיברים אחרים.    

 


ד"ר ישראל יפה

עשו לנו לייק וקבלו את מיטב כתבות "Eatwell" ישירות לפייסבוק שלכם


בארץ ניתן למצוא אלטרנטיבות נוספות לאלטרוקסין או יוטירקס, כדוגמת "סיטומל" (CYTOMEL) – הורמון 3T, המשמש לטיפול בקרב חולים שיש להם בעיה בהמרה של 4T ל 3T. תרופה שיש ליטול בהשגחת רופא, בשילוב עם אלטרוקסין, אולם היא לא מתאימה לכל אחד, כיוון שעשויה לגרום לתופעות לוואי קרדיאליות – לחץ בחזה, דפיקות לב מואצות ועוד. כמו כן אין ליטול אותה לאורך זמן.  

אופציה נוספת היא Natural desiccated thyroid (ובקיצור: NDT) – תמצית מיובשת של בלוטת תריס מבע"ח, הדומה לזו של האדם. היא מכילה את ארבעת ההורמונים 1T, 2T, 3T ו-4T וקלציטונין (הקלציטונין משמעותי בהקשר לבעיות בצפיפות העצם וכאשר הבלוטה לא עובדת כראוי נפגע גם ייצור הקלציטונין).   

רמות תקינות של הורמונים

TSH – בקופות החולים ימליצו לכם על טיפול בבלוטת התריס במצבים של תת פעילות כאשר רמת ההורמון בדם תהיה גבוהה מ- 4-5. אולם ד"ר יפה סובר, כי תוצאה הגבוהה מ-2 כבר נחשבת למצב לא תקין.
4T גבוה = רמות נמוכות של 3T.
3T נמוך = חוסר באנזימי כבד הנחוצים להמרה של 4T ל- 3T. 

בדיקות מומלצות

1. בדיקות דם כלליות
2. תירופלקס (THYROFLEX) – בדיקה המיועדת להערכת הרפלקס בזרוע. רפלקס מופחת מעיד על תפקוד ירוד של בלוטת התריס. אמינות של 96% בהשוואה ל 24% של בדיקת דם. 
3. בדיקת רוק – מדד אמין לפרופיל הורמונלי (מבוצעת במעבדות בחו"ל)
4. בדיקות צואה (מבוצעת במעבדות בחו"ל)
5. מדידת חום.
לסיכום, לתפקוד תקין של הבלוטה חיוני לשמור על:
1. רמות מאוזנות של אסטרוגן ופרוגסטרון
2. בלוטת אדרנל חזקה
3. מערכת עיכול בריאה
4. לנטרל נוגדני תריס 

מהן הבדיקות המדויקות לאבחון נכון של בלוטת התריס? ואילו תוספי תזונה חשובים יתמכו בתהליך הריפוי?
רון יפה, נטורופת ומטפל ברפואה סינית ופונקציונלית 

בלוטת התריס היא בלוטה אנדוקרינית בעלת תפקידים רבים, המשפיעה על מגוון מערכות ואיברים. כאשר אינה מאוזנת, הדבר מתבטא במכלול תסמינים, ובכללם גם השפעה על הנפש. לדעתו של רון יפה, הבעיות המרכזיות עמן מתמודדים מטופלים היא העובדה כי בדיקות הדם בקופות החולים לא מעניקות מדדים מספקים, טווחי הייחוס אינם מדויקים או שאינם מלמדים על קיום המחלה, אין אבחון של חסרים תזונתיים, אין ניסיון להתחקות אחר שורש הבעיה ועוד.  
גורמים להפרעה בבלוטה:

1. מחסור בוויטמינים ומינרלים כדוגמת יוד, אבץ, סלניום, ברזל, 12 B. 
2. חשיפה לרעלים – פלואור, ברום, כלור, קדמיום, ארסן, מתכות כבדות, רעלים כימיים, ביספינול A ועוד.
3. מחלות אחרות – דלקתיות, חשיפה לסטרס, סוכרת, בעיות הורמונליות
4. הפרעה בתפקודי כבד
5. קרינה
6. פגיעה מוחית
7. מחלה אוטואימונית (האשימוטו או גרייבס)
8. גנטיקה
9. פתוגנים במערכת העיכול
10. רגישויות למזון
11. תרופות


רון יפה, נטורופת ומטפל ברפואה סינית ופונקציונלית 

בדיקות חיוניות להערכת תפקודי בלוטת התריס:

1. רמות TSH  – 0.4-4.7 לדעת יפה, הערכים האופטימיים נעים בין 1-2.
2. כל בדיקה לאבחון מצב התריס חייבת לכלול, מלבד רמות של TSH , גם מדדים של 4T חופשי ו-3T חופשי. טווח אופטימלי של 3T  ו- 4T יהיה קרוב לגבול העליון. במצב של תת פעילות - נראה ערכים נמוכים. במצב של יתר פעילות – נראה ערכים גבוהים.
3. מדד נוסף הוא REVERSE T3 (בדיקה שלא מתבצעת בארץ). 3RT מיוצר מ 4T. תפקידו לחסום פעילות של 3T ע"י חסימת ההמרה של 4T ל-3T. ישנם מצבים בהם 3T הופך ל 3RT. במידה והערכים שלו גבוהים משמעות הדבר שלא מתבצעת המרה אופטימלית של 4T ל-3T (כמו במצבים של האשימוטו ותת פעילות של הבלוטה). הדבר עשוי לנבוע מרמות קורטיזול גבוהות עקב סטרס ממושך – שכן הקורטיזול גורם לעיכוב בהמרה של הורמוני התריס וכתוצאה מכך לעלייה ברמות 3RT.
4. בדיקת נוגדני תריס – ANTI TPO ו-THYROGLOBULIN – נותנים אינדיקציה לגבי מצבים אוטואימוניים.
5. טירוזין – חומצת אמינו לא חיונית (משמע שהגוף מייצר אותה מחומצות אמינו אחרות), המהווה חומר גלם להורמוני תריס. נמצאת בקטניות, דגים, עוף, מוצרי חלב, סויה, אגוזים, גרעינים, ביצים ועוד. משמשת גם לייצור הורמונים מווסתי מתח כדוגמת דופאמין, אדרנלין ונור אדרנלין, ולכן חיונית במצבי סטרס.  ניתן לבדוק רמות טירוזין בבדיקת שתן או דם.
6. יוד – ע"פ נתונים שונים, כ-72% מאוכלוסיית העולם סובל מחסר ביוד – מרכיב משמעותי בהורמוני תריס. חסר ביוד גורם להפרעה חשיבתית – מנטלית עד ADD, אוטיזם ופיגור שכלי, גויטר, עקרות, מעלה סיכון לתחלואה בסרטן (שד, ערמונית, רחם, שחלות). ניתן לבדוק רמות של יוד באמצעות בדיקת שתן, שיער, ספירת דם, נוכחות יוד בסרום, IODINE LOADING TEST. עודף עשוי לגרום לרעילות. נמצא באצת קלפ.
7. סלניום – מינרל חיוני לתפקודי המוח השונים, פעילות קרדיו וסקולרית ומערכת החיסון, נוגד חמצון המסייע גם להמרה של 4T ל 3T. למעשה, בלוטת התריס היא האיבר בעל תכולת הסלניום הגבוהה ביותר ביחס של גרם לרקמה. חסר בסלניום גורם לפגיעה בתפקודים קוגנטיביים, סיכון לתחלואה במחלות זקנה ודגנרטיביות. בדיקות: שתן, שיער, ספירת דם. עודף עשוי לגרום לרעילות.
8. דיודינאז מסוג 2 – גן שמקודד לאנזים שלוקח חלק בהמרה של 4T ל-3T. מחקרים מראים שהוא נוטל חלק חשוב בעלייה בייצור 3T בקרב חולי גרייבס ואדנומה של בלוטת התריס.
9.  קיימות בדיקות נוספות כדוגמת תפקודי כבד, רמות ברזל ופריטין, ויטמין D, 12B ועוד.
טיפול – הטיפול מתחיל באבחון מתאים ונכון, טיפול בשורש הבעיה, דיאטות לאיתור רגישות למזון והורדת מזונות אלרגניים מהתפריט, איתור חשיפה לרעלים (פלואור, ברום, ארסן, בקבוקי פלסטיק וכו'), תמיכה בתפקוד אדרנל, השלמת נוטריינטים (יוד, סלניום, אבץ, אומגה 3, ויטמין A  ו-D).

רון יפה הזכיר גם שימוש ב- THYROID GLANDULAR מיצוי טבעי של בלוטת תריס של בקר או חזיר, שמכילה 4T ו-3T ומשמשת להשלמת החסרים של הורמונים אלו במצבים של תת פעילות, במיוחד בקרב מטופלים שאין להם בלוטה. הבעיה היא שכמות ה-3T היא לא מדויקת.

לסיכום: חשוב לדעת שיש המון פקטורים שמשפיעים על פעילות בלוטת התריס ויש הרבה אופציות לטיפול, מלבד אלטרוקסין.

מדוע הטיפול לבלוטת התריס במקרים רבים אינו משפר את מצב הבלוטה?
ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה ברפואה פנימית, קרדיולוגיה ומניעת מחלות בגיל המבוגר

אחד מהדברים שמתסכלים את ד"ר ארדיטי, היא העובדה שמטופלים שמגיעים אליו מעידים על עצמם שבדיקות הדם שלהם תקינות, אבל הם לא חשים בטוב. החולים מאובחנים במחלות רבות על ידי מומחים רבים ומקבלים המון תרופות, אבל אין הסתכלות על התמונה הכוללת.

בלוטת התריס היא הבלוטה המרכזית בגוף. קיימות 68 מחלות שונות הקשורות לתת פעילות של הבלוטה.

שלושה אנזימים חשובים מפעילים את הבלוטה: 1D, 2D, D3. הללו משתייכים למשפחת הדיודיונאז.

1D – נמצא בעיקר בממברנה של התאים בכבד ובכליות.  המטרה שלו היא להמיר 4T ל- 3T (ההורמון הפעיל). ה -T4  מתחבר לקולטן שלו בממברנה של תאי הכבד והכליות באופן חופשי, ה-3T נשפך למחזור הדם וקובע את רמת הT3-  בדם. לעומת זאת, ה-4T שנכנס לרקמות אחרות, האנזים D1 בתוך התא הופך את ה-4T ל- 3T, שנכנס לגרעין התא ומייצר חום בגוף סביב 37 מעלות. לכן, מדידה חום קובעת את רמת ה-3T שנכנס לגרעין. אם קיימת בעיה בהמרה זאת ברקמות, נוצר 3RT – צורת ההורמון לא פעילה של 3T, החום יורד ורמת ייצור האנרגיה יורדת גם היא ואנו מרגישים לא טוב.  פעילותו של אנזים זה נחלשת בהשפעת סטרס וקורטיזול גבוה, עודף משקל, סוכרת ואינסולין גבוה, אי ספיקת כליות או מחלת כליות, מתן תרופות ועוד. כתוצאה מכך רמת ה-T3 בדם יורדת, והחולה נכנס למצב של חילוף חומרים וחום גוף נמוכים. כמו כן 1D זקוק לתנאים מיוחדים כדי לעבוד: נוכחות של סלניום, ויטמין D, ויטמין A  וברזל.

2D – אנזים הנמצא במוח, בהיפופיזה, בלב, בשרירים ותאי שומן. שם הוא ממיר 4T ל- 3T. אם ההמרה במוח לא מתבצעת כראוי נסבול מדיכאון, חרדות ובעיות פסיכולוגיות. גם כאשר נוטלים תרופות פסיכיאטריות נפגע תהליך ההמרה. אם ההמרה בלב לא תקינה – הלב לא יוכל התכווץ כראוי כי חסרה לו האנרגיה הדרושה (קשור גם לפרפור פרוזדורים או להפרעות קצב אחרות). אם ההמרה בשרירים בעייתית – טמפרטורה נמוכה בשרירים עלולה לגרום לתופעות של פיברומיאלגיה (חלבונים מתכווצים בטמפ' נמוכה, מה שגורם לכאב בשריר). באשר להיפופיזה – זו הבלוטה היחידה בגוף שאינה מפסיקה לתפקד כל החיים והיא מייצרת את כל ההורמונים שמפעילים את הבלוטות האחרות בגוף, כמו TSH למשל, לכן במצב של תת-פעילות של בלוטת התריס, הבלוטה ממשיכה להפריש את ההורמון TSH ולכן ה-TSH  אינו מהווה מדד אמין מספק. תאי שומן – אם ההמרה אינה תקינה, הגוף אינו יכול להשתמש בשומן ליצור אנרגיה ונשמין.  נשירת שיער – נגרמת כיוון שאין זרימת דם מספקת ויש הזנה לקויה לשורשי השיער כתוצאה  מטמפרטורת הגוף הנמוכה. הריון – כאשר טמפרטורת הגוף והרחם נמוכות הדבר פוגם בהתפתחות של העובר, שזקוק לטמפרטורה של 37 מעלות כדי להתפתח. בנוסף, כאשר רמות הפרוגסטרון נמוכות לא נוצרים תנאים ברירית הרחם כדי לספק הזנה לעובר, ולכן עשויים להיות קשיים בהתעברות או שההיריון יסתיים בהפלה. 


ד"ר אלכס ארדיטי, מומחה ברפואה פנימית, קרדיולוגיה ומניעת מחלות בגיל המבוגר

3D – אנזים האחראי לנטרול של 4T ו 3T (לכן הפעילות הורמונלית היא קצרה והבלוטות צריכות להפריש אותם  24 שעות ביממה). האנזימים אלה מפונקים וכולם זקוקים לאבץ כדי לתפקד.

לטמפרטורת הגוף קיימת משמעות גדולה. במצב תקין, הטמפרטורה של הגוף ביום צריכה להיות סביב 37 מעלות. בלילה חום הגוף יורד ל-36.5 מעלות במידה וטמפרטורת הגוף נמוכה יותר, האנזימים לא ימלאו את התפקיד שלהם בהצלחה. 

טמפרטורת החום המיטבית במהלך היום הינה:
במיטה או מיד לאחר ההשכמה – 36.5 מעלות או יותר
אחרי ארוחת הבוקר – 36.7 מעלות או יותר
בצהריים – 36.8 מעלות או יותר
בשעה  18:00 – 36.8 מעלות או יותר
בשעה 22:00 – 36.5 מעלות או פחות. 
 
בדיקות לתפקוד בלוטת תריס

הערכים הנורמליים של כל בדיקות המעבדה נקבעים באופן סטטיסטי לפי תוצאות הבדיקה של האוכלוסייה הכללית שגילה נע בין 20 ל-70 שנה.

1. TSH  - אופטימלי פחות מ-2. חשוב לדעת שהערכים של ההורמונים משתנים עם החיים ובהתאם לגיל, לרמות הסטרס שאנו חשופים אליהם ועוד. כלומר, ערך של הורמון רלוונטי לגיל מסוים ורגע מסוים. למשל, אם הערכים הנורמליים של ה TSH נעים בין 0.5 ל 4.8 סימן שבגיל 10 היה– 1.5, בגיל 20 – 1.8, בגיל 30 – 2, בגיל 40 גבוה יותר ובגיל 70 – 4.8. אבל אם בגיל 30 למשל, ערך ה-TSH יעמוד על 4 והאדם לא מרגיש טוב זו אינדיקציה לכך שקיימת בעיה כלשהיא.
2. כנ"ל לגבי הערכים של T3 ו-4T שמשתנים עם הגיל. שכן בלוטת התריס, בדומה לבלוטות אחרות – שחלות, אשכים, אדרנל, המזדקנות יחד עמנו – גם בלוטות אלה מייצרות בחלוף השנים, כמות קטנה של הורמונים, שאינם מספיקים לצרכים של הגוף ואז אנו מתחילים להתלונן על תסמינים שונים ומאובחנות אצלנו מחלות שונות. לכן יש צורך לקבל הורמונים טבעיים בשלבים מוקדמים יותר כאשר מתחילות להופיע תלונות או מחלות או בדיקות מעבדה לא תקינות,  כמו למשל כולסטרול גבוה.
3. 3FREE T  - אחת מהבדיקות החשובות. אחד התפקידים החשובים של 3T בנוסף יצור חום, הוא לדרבן את הפעילות של המיטוכונדריה – גופית קטנה בתאי הגוף שהופכת את יסודות המזון לאנרגיה. הוא מאפשר לקחת סוכר, כולסטרול, חלבונים וכד' ולהפוך אותם לאנרגיה. ללא האנרגיה הזו, האנזימים לא יוכלו לתפקד ורמות הכולסטרול והסוכר בגוף יעלו. ערכים אופטימליים: 5.5-6.5 (או בשליש העליון של הערכים הנורמליים של המעבדה). מרמה פחותה מזאת, אנו מתחילים להתלונן על סימפוניים שונים שלרופא אין כל הסבר מכיוון שהכוכבית נמצאת בין הערכים הנורמליים של האוכלוסייה. 
4. בנוסף ממליץ ד"ר ארדיטי על בדיקות של פרופיל הורמונלי, ויטמין D ועוד.
5. אינדיקציות נוספות לתת פעילות של הבלוטה הן ידיים קרות למגע, שקיות מתחת לעיניים, פנים נפוחות, השליש החיצוני של הגבה חסר שיער. 

איך נדע מה התזונה המתאימה לנו ביותר לבלוטת תריס בריאה ומאוזנת?
ד"ר דני קרת, ד"ר לרפואה ונטורופתיה

ד"ר קרת מדגיש כמה חשוב לא להסתמך על בדיקות הדם בלבד, אלא לתשאל את האדם ולעקוב אחרי תסמינים של תת פעילות או יתר פעילות, בהתאמה, כגון: רגישות לקור/רגישות לחום, עלייה/ירידה במשקל, עצירות/יציאות רבות, ירידה/עלייה בתיאבון, שינה מרובה/פעלתנות, כולסטרול גבוה/נמוך, הפרעות במחזור, ליבידו נמוך, שינויים בשיער ובעור, קצב לב, טמפרטורת גוף ועוד.

כדאי להפחית בצריכה של מזונות גויטרוגנים ולאכול אותם מבושלים. כגון: סויה ומוצריה, ירקות ממשפחת המצליבים: לפת, קולרבי, כרוב, כרובית, ברוקולי, כרוב ניצנים, צנון, קייל, בוק צ'וי, כרוב סיני, ארגולה/רוקט וכן בוטנים, דוחן, צנוברים וכד'.

כאשר יש מרכיב אוטואימוני (נוכחות של נוגדנים בבדיקות דם) – מומלץ להימנע ממזונות כגון: סויה, גלוטן, חלב ומוצרי, ביצים ולהעדיף תזונה אנטי דלקתית, עשירה באומגה 3 (לעומת אומגה 6 שמעודדת דלקתיות).


ד"ר דני קרת, ד"ר לרפואה ונטורופתיה

קיימות מספר תאוריות באשר לסיבה שהגוף "תוקף את עצמו". ברפואה הקונבנציונלית זה נתפס כ"עונש משמים", אבל ברפואה המשלימה ההסבר הטוב ביותר לתופעה הוא המעי הדליף – שדנו בו בראשית הכתבה, הגורם לגוף לפתח נוגדנים, הנקשרים לחלבונים ומגיעים לאיברים השונים, שם גורמים לדלקת. לכן קיימת חשיבות להוצאת מזון עם מרכיב חלבוני מהתפריט, שמעורר ייצור של נוגדנים במערכת החיסון. מומלץ גם לנהל "יומן תזונה" כדי לעקוב אחרי המזונות הדומיננטים בתפריט.

מזונות ורכיבים תזונתיים שתומכים בבריאות הבלוטה: אצת קומבו (מקור ליוד), סלניום, אבץ, נחושת – קו פקטורים של האנזים שממיר 4T ל- 3T.

בנוסף, הדגיש ד"ר קרת את ההקשר בין גוף לנפש. להערכתו אי סדרים בבלוטה נעים סביב קונפליקטים הנוגעים לסוגיית הזמן.

במצבים של יתר פעילות – צריך להיות מהיר כדי להשיג משהו/להציל/להינצל/לשרוד, קיימת תחושה של סכנה. במצבים של תת פעילות – מדובר בקונפליקט שנמשך זמן מה, הזמן עובר מהר מדי וחשוב לנו להאט אותו. אנחנו חשים מוצפים במשימות ואירועים. אין לנו כוח להתמודד עם הכול. בתחושה שלנו דווקא איטיות "תציל את חיינו". קיימת חוויה עמוקה של אי צדק או עוול שנעשה לנו – "אני עובד קשה אבל לא רואים זאת", "בעלי בגד בי", "העולם לא פייר כלפיי" וכן הלאה.

קיימת המלצה לבצע תרגול יוגה – כדוגמת תנוחת ה"נר" ו"המחרשה", המעודדות זרימת דם לאזור או קומפרסים של חום וקור.
 
בימים אלו יצא לאור ע"י הוצאת פוקוס ספרה המצוין של הרוקחת סוזי כהן, "האמת על בלוטת התריס".  

חגית אריאלי-שיינפלד, מטפלת מוסמכת באיורוודה


 

הדפסשלח לחברהוסף תגובה
דרונט בניית אתרים